ערעור למשרד הביטחן

שלום אני אחרי שני ניתוחי דיסק L5-S1. בועדה הרפואית האחרונה (שנה אחרי הניתוח) ניקבע כי "הנכות הנוירולוגית ברגל שמאל הגיע לקיצה" (היתה 5%) נותרתי עם 5% בגין "הגבלה מיזערית בתנועת עמוד שדרה מותנית" ו5% בגין צלקת הניתוח. אני טוען להיותי מוגבל ברוב הפעולות הפיזיות משתי סיבות : 1. כל פעולה הכרוכה בנשיאת מטען מעבר לכה ק"ג בודדים גורם כאבים מידיים ומתמשכים. 2. ליקראת הניתוח השני שהיה לפני שנה, המנתח הבהיר לי שרצוי מאוד לחבר את שתי החוליות מאחר וכמעט כל הג'ל נימצא בחוץ והמרווח בין החוליות קטן ביותר. אני בקשתי שלא לחבר שכן זה מעשה בלתי הפיך הפוגע באיכות החיים. ברור שאם אגיע לניתוח הבא לא יהיה מנוס מלחבר את החוליות (זכאות ב30%). הועדה בדקה : כמה אני יכול להיתקופף, מבחן לסק והליכה על הבהונות. והתעלמה מטענותי. האם קופחתי או שככה זה ? אודה לך על היתייחסות עקרונית לטענות. אלון