ועדת למ"ד - במשרד הבטחון האם דרושה?
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
האם יש הצדקה לועדת למ"ד לפעול בטרם התנהל הליך לבירור זכאות לפי חוק? והאם קיומה של ועדת למ"ד לא פוגעת בעקרון החוק ועקרון השוויון? היו כמה מקרים שהתפרסמו לדוגמא: מקרה שדובר בחייל ששירת שנים בצה"ל , שתרם כמעט את כל חייו לצבא/לעם, חלה במחלה ממארת והסוף הטרגי ידוע. האלמנה הוכרה לפנים משורת הדין. השאלה היא: לשם מה צריך את הלמ"ד. אם לפי החוק כולם באופן שווה צריכים להגיש תביעה/בקשה לקצין התגמולים ולהרים את נטל ההוכחה כדי לזכות בתגמולים ושיקום לפי חוק? הוכיחו, יקבלו , לא הוכיחו , לא יקבלו תגמול/זכויות ממשרד הבטחון וכל אלה שלא זוכים הרי הולכים באופן שווה לקבל תשלום/זכויות מהמוסד לביטוח לאומי . מצד שני אותה ועדה שמקדימה להעניק תגמול למ"ד פוגעת בזכותה של האלמנה [או הנכה במקרה אחר] לקבל את כל הזכויות שמגיעות לה מכח החוק כאשר היא יכולה להוכיח שהחייל נכנס לשירות בריא וחלה במחלה עקב גורמים מצטברים שהיו בשירות. וכבר הוכרו כמה סוגים של מחלות ממאירות בחזקת מחלות עקב השירות. קל וחומר כאשר החייל שירת שנים רבות בצה"ל . אודה על תגובה בעניין. סילבי
תגובה עניינית אמיתית אין כאן היות והתהליכים בהם נוקט משרד הביטחון לעיתים הם תהליכים של מגננה של גוף חזק מול אלמנה שעלולה לערער כך או כך את הגוף החזק. מתחושת הבטן אני חושב שמנקודת ראותו של המשרד הוא נוקט נכון - כדי לתת את הנכות לפנים משורת הדין - ואפילו אם למעשה זה מגיע - ולא כפי שמוצג - לפנים משורת הדין. וזאת שוב כדי להגן על עצמו כאשר הוא צופה את פני העתיד. האם זה צודק? שוויוני? מה הם בדיוק המילים האלה?
סילבי שלום, ראשית יש להבהיר כי וועדת למ"ד - לפי משורת הדין, זו וועדה שהוקמה באגף השיקום, (כמובן בחוק הנכים אין התייחסות לוועדת למ"ד, מכיוון שזו וועדה בהתאם לשמה - לפי משורת הדין), במטרה לתת מענה למקרים מיוחדים, שאין להם תשובה לפי חוק הנכים ותקנותיו. אבקש להבהיר כי לפי חוק הנכים, חובת ההוכחה על הקשר שבין הפגימה\הנכות שאירעה לחייל\ת לבין השרות, חלה על הנכה. לעומת זאת, לפי חוק חיילים שניספו במערכה, חובת ההוכחה היא על קצין התגמולים כי אין להכיר בחייל שנפטר. חובת ההוכחה לפי חוק הנכים, הינה קשה במיוחד במקרים של מחלות, או פגימות שאינן ניראות לעין (בניגוד לפגימה נראית לעין, לדוגמא חלילה קטיעת יד, את זה רואים כולם), ואז בדרך כלל, יש נטיה ברורה של קצין התגמולים, לדחות התביעות להכרה, במיוחד כאשר יש אפשרויות להשליך הגורם לפגימה על גורמים "תורשתיים" וכו'. הבעיה שאת מעלה כאן הינה מיוחדת לדעתי, ואני חושב כי לא ברורה בוודאות כאן כוונת "זדון" של אגף השיקום. יש שתי אפשרויות לדעתי מדוע הוחלט באגף השיקום, להכיר באלמנה לפי משורת הדין: א. במקרה ה"טוב", מתהליך בדיקת הזכות להכרה, שהוגשה לפי חוק הנכים, עולה באגף השיקום כי היה בסיס להכרה בנכה שנפטר. אולם אחוזי נכות, כידוע נקבעים לאחר שקצין התגמולים החליט להכיר בפגימה של הנכה, ואז יש התייחסות מפורטת בחוק הנכים, מה קורה במידה והנכה נפטר, ויש לכך קשר הדוק לאחוזים שנקבעו לנכה ע"י וועדה רפואית לפי חוק הנכים. ב. במקרה ה"רע", מתהליך בדיקת הזכות להכרה, שהוגשה לפי חוק הנכים, עולה באגף השיקום כי היה בסיס להכרה בנכה שנפטר. אולם, אגף השיקום מנסה למנוע תקדים, ואז "נוח" יותר לאגף השיקום, להכיר באלמנה ע"י וועדת למ"ד, ואז כמובן אין תקדים וניתן גם "פתרון" לאלמנה. יש מקרים בוועדת הערר, לאחר שניתנה החלטת קצין תגמולים, שבהם תוך כדי הערעור בבית המשפט, נפטר הנכה ממחלתו, ואז השופט יו"ר וועדת הערר, התיר למשפחת הנכה להמשיך התהליך הערר, במגמה להשיג הכרה. במקרה שלך, הבנתי שאין החלטת קצין תגמולים. לדעתי שמורה לך הזכות להמשיך בטיפול להכרה, אולם יש להביא בחשבון שהתהליך הינו ארוך קשה ובעל עלות נפשית וכספית גבוהים, ויש לבדוק היטב האם בכלל "יש כדאיות". דבר נוסף שאבקש לציין הוא, כי נכון שניתן לגשת לקבל זכויות במוסד לביטוח לאומי, אך ידוע, כי יש "הטבות" להיות מוכר באגף השיקום ולא במל"ל. בברכה, ברוך.
עד כמה שראיתי כאן ובפורומים אחרים סילבי לא שואלת את זה עבור עצמה -ככל הנראה
ברוך תודה על תשובתך המעניינת והרחבה, שבה אני לומדת דברים נוספים , לטובת נכים אחרים שלפעמים לא יודעים מהיכן להתחיל ומה הבסיס הדרוש בתביעות הנ"ל, סעיף "ב" שציינת באמת מתקבל מאד על הדעת, אבל!! התשובה של ד"ר לין מוצאת חן בעיני כי הוא הציג את האמת, מה שקורה בפועל. גוף גדול שמנסה לגונן על עצמו באמצעות תגמול "לפנים משורת הדין" [ויש אמצעים נוספים]. מאימתי משרד הבטחון מתנדב לשלם תגמול כל שהוא כאשר ידוע לו שהנכה לא יוכל להוכיח זכאות בהתאם להוראות החוק ויכול לקבל תגמול מהמוסד לביטוח לאומי שהוא יותר נמוך? הרי הכסף יוצא מקופת המדינה/האוצר ומשרד הבטחון הוא גוף גדול שבידיו כל המסמכים של החייל/הנכה ועומדים לרשותו מיטב המומחים ותמיד הוא יכול לדעת לפני הנכה, אם ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי במקרה הנדון, ומתי לא לפני הנכה , מה סוג המחלה, [ במקרים מסויימים יודע אפילו כמה זמן יש לחייל המשוחרר/הנכה לחיות,], אם כך מדוע שלא יקדים לשלם למ"ד [לפנים משורת הדין] . ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשאיריו של נכה , כפי שהסברת, אם הנטל רובץ על קצין התגמולים והוא/משרד הבטחון רואים שאין לקצין התגמולים דרך "להימלט מן הנטל"!!! בעניין "האלמנה" שהזכרת, שבה לא ניתנה החלטה של קצין התגמולים, בדקתי. הוגשה תביעה להכרת זכויות בני משפחה לפי חוק משפחות אבל קצין התגמולים לא החליט החלטה של קצין התגמולים מופיעה תמיד בטופס מיוחד כזה שאומר: תביעתך להכרת זכות לפי חוק משפחות.......נדחתה מהנימוקים הבאים: א, ב, ג, ד, במקום זאת שולח קצין התגמולים מכתב שאומר: המנהל הכללי החליט. האם זו החלטה של קצין התגמולים לגבי התביעה שהוגשה לפי חוק משפחות?? הרי לפי החוק הועדה רשאית לאשר או לדחות את החלטת קצין התגמולים האם יש לה סמכות לנהל הליך ערעור על החלטת המנהל הכללי???לאשר או לדחות את החלטת המנהל הכללי?? כך לא כתוב בסעיף 25 לחוק המשפחות!!!! אני אשמח לקבל הסבר !!! תודה מראש על כל התשובות סילבי.