מתי אני משקר למעביד פוטנציאלי ?

שלום אני מאובחן כביפולרי וכמו שידוע לא כל מי שמאובחן כביפולרי לפי קריטריונים של DSM הוא חולה. מעולם לא דרכתי במחלקה פסיכיאטרית ומחלה במובן של סבל חוויתי רק למספר חודשים שהיתה לי אפיזודה חד פעמית של דיכאון קל. אני מבקר פעם בחודשיים אצל פסיכיאטר לשם מעקב תרופתי. אדם שמן שמעשן ואין לו כל דיאגנוזה נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה ממני ולא נחשב לחולה. מי שזקוק לפסיכותרפיה לפחות פעם בשבוע ולא עונה לקריטריונים של הפרעה לפי ה DSM נמצא במצב מורכב הרבה יותר ממני. אני בודאי ובודאי שלא עונה על קריטריונים של סל שיקום ודיור מוגן ובודאי שאני לא עונה לסעיפים של החוק לטיפול בחולי נפש האומר "הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לבדיקת המציאות " האם הצהרה שלי שאני בריא היא הצהרת שקר ? שאול

הגבול הוא כמובן לא לחלוטין ברור. האם מישהו שיש לו קוצר ראיה קל הוא חולה? האם מישהו שלוקח מדי פעם כדור שינה כדי להרדם צריך לגלות למעביד? העולם מלא מצבי ביניים של אבחנות רפואיות שאינן משפיעות כהוא זה על תפקודך בעבודה. לפעמים זה תלוי באיזו עבודה מדובר. לדעתי - כל עוד מצבך אינו משפיע על תפקוד בעבודה, ולפי נסיונך גם אינו עלול להשפיע בעתיד - זה לא עניינו של המעביד. אבל, יש מקומות עבודה שלא יסתפקו בהצהרת בריאות ויבקשו ויתור סודיות ואז אתה עלול "להיחשף". במצב כזה מעביד עשוי שלא ללהעסיק אותך - לאו דוקא בגלל הביפולריות אלא בגלל ששיקרת לו. לי אין עצה חד משמעית במקרים כאלה, פרט ל"לך עם תחושת הבטן שלך" - האם זה מידע רלוונטי לתפקיד שאתה מועמד לו?