to g.b
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
בתגובה לתשובתך עברתי ניתוח ליזר לתיקון ראיה בטופס להסכמה לטיפול נכתב שהסינוור יהיה רק לכמה חודשים אך הוא כבר ארבע שנים. הטיפול בוצע כהלכה, אך החברה מסרבת לפצותי על כך שלא הוזהרתי. אך הבעיה שהעורך דין אינו מוצא לי רופא שמוכן לכתוב בחוות דעת שהיתה זו רשלנות רפואית לא להזהיר אותי. מה אני יכול לעשות כשזאת הבעיה?
אז שוב בוא נחזור למה ש - BG כתב לך - כל הנושא של ההסכמה מדעת וההזהרה שלך לפני הניךוח. חשוב לדעת על מה חתתמת ומה הסבירו לך לפני הניתוח - מה אמרו לך לגבי הסיכונים והסיכויים - ואיך הדבר בא לידי ביטוי ברשומות הרפואיות. שנית - מבטיח לך - שאם אכן יש בעייתיות עם המכון - ישנם הרבה רופאים ( במקרה זה לא אקרא להם "ערפדים") שישמחו לקרוא ולתת לך חוות דעת. יתרה מזו. למה שלא תלך הפוך - וכאן אני רוצה התייחסות של BG: למה שלא תנסה קודם כל להוציא חוות דעת מרופא לצורך ביטוח לאומי ונכות - ועם חוות הדעת הזו - אחרי זה תנסה להשתמש לצרכיך האחרים
שאלת ההסכמה מדעת היא שאלה משפטית, ולכן אין זו שאלה שלצורך הוכחתה נדרשת חוות דעת רפואית: חוות הדעת הרפואית צריכה רק לנקוב בשכיחות (באחוזים) של הסיבוך ממנו נפגעת. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון נקבע מהי השכיחות המחייבת רופא במתן הסבר- במידה ושכיחות של הסיבוך ממנו נפגעת נופל בגדר התחום הזה, תצטרך להוכיח כי מן הבחינה העובדתית לא קיבלת הסבר מתאים.
אין לזה קשר כל כך - לעניין הסכמה מדעת בכל הכבוד. מאחר - ולעניין הסכמה מדעת - שאין ספק שהיא שאלה משפטית אבל בעיקרה רפואית - מאחר וחוק זכויות החולה חל על מערכת הרפואה - ועל כן הרופאים מתמודדים עם הנושא מידי יום עצם ההסכמה מדעת אמורה להיות ברורה לשני הצדדים - לרופא על מה החולה הסכים ולחולה - על עצם העניין האם הוהא הבין מה קרה בדיוק. רק אם לא נעשה הדבר בסבירות הראויה עלול הוא להגיע לפתחו של בית המשפט. ואזז - רצוי שלרופא יהיה גיבוי מתאים בכתובים מה קרה בדיוק. ולזה אנחנו מחנכים מידי יום
לכרמית שלום, גם אם התובע יבקש לבסס תביעתו על עוולת התקיפה ולא בדרך שהומלצה בפסיקה דהיינו באמצעות עוולת הרשלנות (שבאי קבלת הסכמתו מדעת) או אפילו אם יבקש להשתיתה על עוולת הפרת חובה חקוקה ( סעיפי ההסכמה בחוק זכויות החולה) הרי שעדיין יהיה עליו להביא חוות דעת (רפואית) שתקבע מהם האחוזים של הופעת הסיבוך (שאלה שבמומחיות) - וזו תוכל להנתן רק על ידי רופא, שמן הסתם ישאל בהמשך גם אודות דעתו המלומדת מה היה או לא היה צריך רופא סביר להסביר לחולה. ואם אי אפשר להשיג רופא שייתן חוות דעת כזו אז יש לתובע בעיה... ומכאן שאינני רואה דרך שבה תוגש תביעה גם אם היא עוסקת רק בסוגיית ההסכמה מדעת ללא חוות דעת רפואית (וחשוב להדגיש כי כאן אין נכות רפואית לפי דבריו של השואל אלא רק אי נוחות ממנה הוא הוזהר אמנם אך תוך הצגתה כתופעה חולפת בעוד שהיא נמשכת שנים רבות). ולסיכום, על אף שיש צדק בקביעתך כי ההחלטה היא משפטית, לא ברור לי כלל כיצד ניתן להמנע מהגשת חוות דעת רפואית. האם יש לך דוגמאות לדרכך בפסיקה?
שלום לכרמית לאיזה פסק דין שניתן לאחרונה את מכוונת?