פספוס באבחון נמק וזיהום שהוביל למוות

שלום רב! אמי אובחנה כחולת סרטן המעי הגס (ללא גרורות וללא פגיעה באיברים נוספים), מאחר והגידול היה נמוך מדי הטיפול שהומלץ היה ביצוע הקרנות וכימותרפיה במטרה לצמצם את הגידול ואחר כך הסרתו בניתוח. מאחר והגידול גרם לחסימת מעיים בוצע ניתוח לסתומה זמנית. יומיים אחרי ביצוע הניתוח הסבנו את תשומת לב הרופאים לכך שאמי מבולבלת, שכמויות הנוזלים בסתומה אינן הגיוניות שרמת סוכר גבוהה (520 לאישה שאינה חולת סכרת)ושיש לאימי כאבים עזים בבטן אך הם פטרו אותנו בכך שזהו סטרס שיחלוף עם הזמןוהרעיפו עליה תרופות וזריקות לשיכוך כאבים. שישה ימים לאחר הניתוח הסבנו את תשומת לב הרופאים לכך שמקום הניתוח נראה נמקי והם טענו שהוא רק מגורה. במשך כל השבוע אימי נשארה בבי"ח רק בגלל שמצבה הנפשי היה בכי רע והיא סבלה מדיכאון והרופאים לא חשבו שהיא תצליח ללמוד ולתפקד עם הסתומה בעצמה.(מבחינת הניתוח הם היו מאוד מרוצים) מאחר וביום הזה אימי כמעט ולא נתנה שתן הוחלט בערב לעשות C.T של הבטן. בבוקר למחרת מצבה של אימי התדרדר במהירות (אובחן נמק באיזור הסתומה וזיהום בדם לחץ דם ירד במהירות, הדופק היה נמוך מדי, סבלה מקשיי נשימה ואחוז החמצן בדמה היה נמוך מאוד סביב 40% מיד היא הורדמה והונשמה וברגע שמצבה התייצב היא הוכנסה לחדר הניתוח שם כרתו לה את כיס המרה ואת כל המעי הגס מאחר והיו נמקיים ופתחו סתומה קבועה מהמעי הדק. אימי נשארה מורדמת בטיפול נמרץ עד למותה. יש לנו במשפחה תחושה כי המוות הזה יכל להמנע. האם יש כאן רשלנות רפואית? סליחה על התיאור הארוך והמפורט. המון תודה על תשובתך.

תודה על תשובתך! אמא הייתה בת 66. ידעו שיש לה גידול ממאיר במעי הגסשלא היו גרורות. אמא לא סבלה משום מחלה למעט מלחץ דם גבוה. המעקב של הצוות הסיעודי והרפואי מתועד היטב וממנו עולה כי ביום שלפני הרדמתה לא היה אצלה ביקור רופאים. (פיספסו אותה כי הייתה בהקרנות) תודה..