גזזת?

דוקטור שלום רב, לאחרונה אני שומעת על עולים וותיקים רבים שמגישים תביעה בגין הנזק הרפואי שנגרם להם בעקבות זה שריססו אותם בחומרים כימיים כאשר עלו ארצה. משפחתי עלתה מעירק בשנת 1951 וגם אותם ריססו בחומרים כימיים. אימי חלתה בסרטן השד לפני מספר שנים ותודה לאל, כעת מצבה טוב יותר. אבי גם כן חלה בסרטן ונפטר בהיותו בן 40 לפני כשלושים ואחת שנה. אחותה של אימי חלתה גם כן בסרטן ונפטרה לפני מספר שנים. אחות נוספת של אימי חלתה גם היא במחלה ונמצאת בטיפולים. אודה לך מאוד אם תוכל לאמר לי אם יש טעם לבדוק את הנושא ולאיזה כיוון עלינו ללכת. בתודה מראש וכל טוב

המוכרים לפי החוק כגורמים למחלות היו הקרנות ולא ריסוסים, למיטב ידיעתי. על הריסוסים (בדי די טי למשל) אין חוק מיוחד ואולי זה גם בגלל שאין הוכחה מדעית חד משמעית ביחד לקשר ביניהם לבין מחלות שהוזכרו כאן? לא יודעת. בכל אופן תביעת נזיקין בשלב זה כנגד המדינה אולי תעשה רעש תקשורתי אבל נדמה לי שתידחה בעילה של התיישנות. מה דעתך ד"ר לין?

כמי שמטפל במאות לקוחות של נפגעי הקרנות כנגד מחלת הגזזת, אשמח לתת לך מעט חומר רקע: מדינת ישראל לקחה על עצמה את החובה החוקית לפצות את המוקרנים בשל נזקי הקרינה – את כל אלה שהוקרנו בין ה – 1 לינואר 1946 לבין 31 לדצמבר 1960 ובלבד שלהקרנות היו זיקה למדינת ישראל ז"א שאין זה משנה אם ההקרנות ניתנו בארץ או כחלק מההכנות לעליה לישראל. המשותף לכל התביעות הוא פיצוי בשל קרינה שניתנה לנפגעים השונים בין זקנים ובין לילדים ברב המקרים עקב הגעתם ארצה וחלקם לתושבי הגרים במדינת ישראל. קרינה זו, שנועדה לטפול במחלת הגזזת, גרמה לאחר עשרות שנים לגידולים במח. ברוב המקרים מדובר בגידול שפיר (המכונה מנינגיומה). ובמקרים מסויימים) מדובר בגידול ממאיר (אוליגודנדרוגליומה). מסתבר: א. טפול בהקרנות לגזזת היה מקובל ומומלץ בכל העולם עד 1960, ולא היתה אסכולה רפואית שהסתיגה מכך. ב. לא היה ידוע על קשר אפשרי בין ההקרנות לבין הגידולים שמדובר בהם. חשוב איפוא מאד כי יקוים מעקב אחר מקבלי ההקרנות לצורך מתן טיפול, זאת לאחר שנודע שכאחוז מהם צפוי ללקות ב"גידול". צריך לשים לב שפעמים רבות הזמן שעובר מההקרנות עד לגילויה של מחלה קשה הוא כ – 40 –50 שנה. אין טפול שימנע התפתחות גידול בראש לאחר ההקרנות. למזלנו מניגיומה בגולגולת יכולה להיות ללא כל הפרעה עשרות בשנים, וגלויו המוקדם המקרי לא תמיד דורש טפול, שיכול להיות מסוכן יותר מהמחלה – אבל המטופל זכאי לדעת זאת.

עו"ד צבי רגב שלום! אימי(בת 66) עברה טיפול גזזת לפני עלייתה לארץ ע"י הסוכנות היהודית ולפני כ - 5 שנים התגלו מנינגיומות במוחה.מאז נאלצה אימי לעבור ניתוח ראשון, לאחר שנתיים עברה הקרנה רדיוכירורגית ולפני כחודש נאלצה לעבור ניתוח נוסף שממנו יצאה שיקומית עם פגיעה מוחית חמורה. במקביל הגשנו תביעה לנפגעי גזזת והיא קיבלה 100% נכות. שאלתי אליך היא: האם המדינה לא הגנה על עצמה באמצעות החוק מפני תביעות ביחס ישיר לפגיעה? ואם לקחה המדינה על עצמה אחריות לנושא מדוע החוק לא מדבר על סיוע בשיקום? ברכישת ציוד לטיפול בחולה? במשאבים לטיפול השוטף בחולה?אבי (בן 75) רוכש לאימי תרופות בכ-1200 ש"ח בחודש. בכאב רב יוכי