הסכמה מדעת

באחת השאלות הקודמות אני סיפרתי שעורך דיני אינו מוצא רופא שיתן חוות דעת על כך שלא הזהירו אותי בניתוח עיניים מפני נזק קבוע שאכן התממש, אכן אני ביקרתי אצל שני רופאים בכירים שלא היו מוכנים לכתוב כי הייתה כאן רשלנות למרות שהוצג בפניהם החוזה להסכמה לטיפול שבו לא כתוב על הסיכון הזה שאכן התממש. והוא גם פנה טלפונית לעוד כמה רופאים שלא היו מוכנים לעסוק בכך, (טליה ו-g.b טענו שאין זה הגיוני שלא נימצא רופא), כעת יש לכם הסבר אחר לכך? כעת אני במצב שאין לי חוות דעת, העורך דין שלי טוען כי זה מכיוון שהרופאים מכסים זה על זה בבעיה מסוג זו. האם אתם חושבים שיש טעם להמשיך ולחפש רופא?

כפי שהציע GB יתכן שהרופאים לא מוכנים לכתוב שזו היתה רשלנות כי בעיניהם לא להזכיר את הסיכון המסויים הזה, אינה רשלנות, בגלל הסיכוי המזערי מאד שהוא יקרה. למרות שמאחר והוא התממש אצלך - הסטטיסטיקה בודאי לא מעניינת אותך - יש חשיבות רבה למידת הסיכון. אם תצליח למצוא ראיות לכך שזהו סיכון בהסתברות גבוהה אן לפחות מעל 1%, ושרופאים בד"כ כן מספרים עליו - ואילו הרופא שלך לא סיפר - זה עניין אחר. עצתי לך - כשרופא מסרב לת לך חוות דעת, נסה לברר איתו למה. בעולם הנוכחי הטענה ש"כל הרופאים מכסים אחד על השני" פשוט לא עומדת במבן המציאות, ולראיה כל תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות כל יום, ונתמכות כולן בוות דעת של רופאים אחד נגד השני.