סינדרום גמילה
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
כידוע, תוקן חוק הנוער (טיפול והשגחה) לא מכבר והוסף סעיף קטן להגדרה של קטין נזקק והתיקון כולל בחובו יילוד אשר סובל מסינדרום גמילה. כיצד מדע הרפואה יצדיק תיקון כזה? האם ההשלכות הן קצרות טווח ופיזיות בלבד או שמא הנזקים הם בלתי הפיכים וכוללים גם הפרעות התנהגותיות?
נכון שתסמונת גמילה ניתנת לטיפול מייד לאחר הלידה אבל לא בכל היילודים הריפוי הנו במאה אחוזים ושנם כאלה שנשארים בעלי מום - בעיקר בשכלם למשך כל ימי חייהם. ולכן נועד לדעתי התיקון בסעיף 2 (7) - אני מעריך שזה גם נועד להגדרה לגבי אימוצים וכדומה.
העובדה שתינוק נולד סובל מסינדרום גמילה, אומרת משהו על מצבה של האם... במצבים כאלה יתכן שהאם תסרב לטיפול בילד ממניעים שאינם ענייניים, או שסתם לא תוכל להבין מה רוצים ממנה... לשם כך חובה שניתן יהיה לערב פקיד סעד לחוק הנוער. יש לשים לב ולזכור כי העובדה שילד נופל בהגדרת קטין נזקק אינה מחייבת תמיד פניה לפקיד סעד, והפעלת פקיד סעד לפי חוק הנוער צריכה להיעשות בהתאם להתנהגותו של האחראי על הקטין (חלק מההתנהגויות כגון אלימות ועבירות מין - מקימות חובת דיווח לפי החוק, אבל לא כולן).
מנהל פורום רפואה ומשפט
