חוק יסוד כבוד אדם וחרותו
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
שלום לכבודו אני בת 27 כבר שנים שאני מטופלת בכדורים אנטי דיכאוניים, כעת אני רוצה להפסיק, כבר הפסקתי, התוצאות כמובן לא אחרו להגיע וכוללות את מרכיבי הקליני, אבל זה מה שאני רוצה, לא רוצה טיפול, לא שיחות לא כדורים לא כלום, רוצה להיות בדיכאון ולבכות כל היום, אני מתפקדת, עובדת ולומדת, אבל בדיכאון. הבעיה היא ההורים שלוחצים-על טיפול ודי מפחידים אותי ומאיימים. אני רוצה לדעת: האם זאת לא זכותי להחליט שאני לא רוצה טיפול? האם זה כלול בחוק יסוד כבוד האדם? אני לא מסוכנת לעצמי ולא לסביבה, גופי ונפשי הם הקניין שלי, אז למה אחרים מתערבים? האם מלבד חוק יסוד כבוד האדם יש חוק נוסף שנותן לי לגיטימתיה לסרב לקבל טיפול? בתודה ושבת שלום , דיכאונית
החוק לצידך במקרה הזה - כל עוד את באמת עומדת בקריטריונים של המסוכנות לך ולסביבתך. אם זה חכם - זה כבר שאלה אחרת שאינה בתחומי - מאחר ואינני מומחה בתחום הפסיכיאטרי ואני לא יכול לשערך את הנזק המצטבר.
מותר לך בהחלט לסרב לטיפול כל עוד אינך מוגדרת כחולת נפש ואינך מסוכנת לעצמך או לסביבה. מצד שני - להורים שלך מותר לבקש ולנדנד ואף ללחוץ ולנסות לשכנע בכל דרך חוקית. זו החירות שלהם, וגם לרופא שלך מותר (ואף חובה) להציע טיפול ולנסות לשכנע וגם לספר לך מה יקרה אם לא תטפלי.
מנהל פורום רפואה ומשפט
