תרומת מח עצם

שלום, שמי טל ואני סטודנטית למשפטים באוניברסיטת ת"א. בימים אלה אני כותבת עבודת סמינריון על הפן החוזי שבחוזה לתרומת איברים. לאחר שנפגשתי עם מתאמת השתלות בבי"ח בלינסון וקיבלתי ממני מידע בעניין השתלות איברים, נותרו מספר שאלות שברצוני לשאול בנושא תרומת מח עצם כדי להשלים את הפאזל: 1. מהו חוזר המנכ"ל או דבר החקיקה עליו נסמכים בתי החולים לצורך ביצוע תרומת מח עצם? 2. האם בדומה לחוזה לתרומת כליה, מוחתם התורם על חוזה המעיד על הסכמה מדעת, והאם קיימת בו "תניית חרטה", לפיה יכול התורם לחזור בו מהחלטתו עד שלב מסויים. אם כן, מהו אותו שלב? 3. לאור המקרה של הבחורה בת ה- 19 שהתחייבה לתרום מח עצם לנתרמת ולאחר הזריקה הראשונה להגברת תאי האב בגופה, חזרה בה מן ההסכמה, והביאה בכך למותה של הנתרמת, ברצוני לדעת האם תרומת מח עצם בארץ בד"כ נעשית, או אמורה להיערך, כשהתהליך הרפואי נעשה בתורם ובנתרם במקביל, מצב שחשיבות שאלת החרטה בו היא רבה, או שמא ראשית לוקחים תרומת מח עצם מן הנתרם, מקפיאים את התאים שנשאבו, ורק לאחר מכן מתחילים בהריסת תאי מח העצם של הנתרם. זאת לאור העובדה שלמיטב ידיעתי במרכז האמריקאי להתשלות מח עצם, שאיבת מח עצם מן התורם קודם לביצוע תהליך ההכנה בנתרם היא בגדר "ניצולו". אשמח לקבל תשובה לשאלותי, בתודה מראש, טל ביננפלד.