כריתת כליה בעקבות כריתת רחם רדיקלית

בינואר 2004 עברתי כריתת רחם רדיקלית עקב גידול בצוואר הרחם.הוסבר לי שהניתוח גדול וכרוך בפרוצדורה של הפרדת צינורות השתן והחזרתם למקומם ,אך אין סכנה לאברים האחרים.לאחר הניתוח בדיקת הסי.טי הייתה תקינה,ונאמר לי שבמהלך השנה אבצע כ-2-3 בדיקות סי.טי.נוספות לוודא שהכול תקין. מלבד בדיקת אולטרה סאונד אחת כחודשיים לאחר הניתוח לא התבצעה כל בדיקה נוספת עד נובמבר 2004. בנובמבר 2004,לקראת הביקורת השנתית לאחר כריתת הרחם,בצעתי בדיקת אולטראסאונד בטן שגילתה הידרונפרוזיס וחסימה של השופכן,הוכנס נפרוסטום וב-PET C.T לא התגלו שום ממצאים החשודים כגידול.המנתח הגניקולוג לקח אחריות מלאה על ביצוע כריתת הכליה,ואף הודה כי יש קשר בין כריתת הרחם שביצע(באופן פרטי) לבין הבעיה שהתגלתה בכליה,אך הוא בכל זאת רוצה להיות בטוח שאין גידול (למרות שכל המימצאים הורו שאין כך הדבר.)בכל ימי האשפוז הוא טען שהוא "חושש ומשער" שיש גידול ואף פירט באוזניי את מהלך הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות שהוא מתכנן. ורק כשהיה בידו הממצא הפתולוגי שאין כל גידול ,הוא חדל מהשערותיו ונדם. שאלתי היא האם ניתן להוכיח מעל לכל ספק את הקשר בין ניתוח כריתת הרחם לבעיה שהתגלתה בכליה,והאם בדיקת אולטראסאונד קרובה יותר לזמן הניתוח הראשון הייתה יכולה לגלות את תהליך ההידרונפרוזיס בתחילתו ואפשר היה להציל את הכליה?

ד"ר רן לין,תודה רבה על תשובתך המעודדת.ידידה