ניתוח הסרת שד - לשווא

דודה שלי נותחה לפני כחדשיים, לאחר שתוצאת ביופסיה הצביעה על גידול ממאיר. לאחר הניתוח ב הוסר שדה, הודיעו לה כי הגידול בסופו של דבר היה שפיר. מצבה הנפשי של דודתי - בכי רע (הניתוח טרם הגליד - אינני יודעת אם זה תקין...?). אני בטוחה שדודתי איננה הראשונה שחוותה חוויה מזעזעת כזו. איך קורה דבר כזה ? באיזו קלות ראש כורתים איבר ומבצעים ניתוח כל כך דראסטי, כל כך משמעותי ? הייתי רוצה לדעת מה עלינו לעשות, כיצד להתחיל לטפל בנושא הזה. כמובן שקודם כל נדאג לה לטיפול של עו"ס (אולי מצוות ביה"ח). טיפול נפשי פרטי אצל פסיכולוג אינו בר מימוש כל כך, הן בשל סיבות כלכליות והן בשל סיבות חברתיות / משפחתיות וכו'. כמובן ששם פיצוי לא יכל לפצות על עוגמת נפש שכזו, יחד עם זאת הייתי רוצה לדעת מה סיכויי תביעת רשלנות נגד ביה"ח, מה ההליך, האם הוצאות עו"ד משולמות מראש ובכל מקרה, או רק במקרה של זכייה בתיק. תודה על תגובתכם.