חולה סרטן - רשלנות רפואית

שלום רב, יש לי סיפור ארוך – אודה לך מקרב לב אם תקרא הכל כי כל פרט חשוב. אבי נפטר לפני 3 חודשים בבית חולים שבו היה מטופל. שנה לפני מותו אובחן אצלו סרטן ריאות, עקב אבחון זה התחיל סדרה של טיפולי כימותרפיה שבהתחלה הקטינו את הגידולים אבל בסדרה השנייה כבר לא. הוא גם עבר הקרנות לטיפול בגרורות בגב. ההקרנות עזרו, הפחיתו את הכאב. שבוע לפני שאבי נפטר הוא הרגיש לא טוב, מצב נפשי ירוד וביקש שניקח אותו לרופא האונקולוג שלו בבית החולים, הרופא שלו החליט לאשפז אותו רק כדי להתחזק, לתת לו נוזלים, שיראה אותו פסיכיאטר בבית החולים ובעיקר שיצא מחוזק. בנוסף המליץ וגם קבע עם רופא מרדים על טיפול מסוים לגב מכיוון שחוליה אחת בגב הייתה מלאה גרורות וזה לחץ לו על חוט עמוד השדרה שגרם לכאבים רבים, המליץ רופאו שירדימו את החוליה הכואבת ובכך להפחית את הכאבים. חשוב לציין שחודש לפני שאבי נפטר, אותה חוליה הכאיבה לו מאוד, כאבים שאי אפשר לתאר והוא קיבל משככי כאבים ביניהם מורפיום שעזרו לו. אני חוזרת לאותו שבוע בבית החולים, הוא קיבל נוזלים, ראה אותו פסיכיאטר שאיבחן דיכאון והוסיף לתרופות שהוא מקבל גם כדורים לחרדות. האונקולוג של אבי ביקר אותו באחד מביקורי הבוקר, הסביר לו יחד עם הרופא המרדים על הטיפול שהוא יקבל בעוד כמה ימים ושאל אם אבי רוצה לצאת לחופשה בשישי שבת – אבי אמר שכן וכך היה. חשוב לי לציין שאבי התחיל לשלשל כבר בבית החולים לפני שהוא יצא – הסיבה שלא חשדנו בכלום היא שאבי קיבל תרופה בשם אבילק שתפקידה לטפל בעצירות ממנה סבל אבי . אבי יצא הביתה לחופשה בשישי. שלשל כל היום והחזרנו אותו לבית החולים לחדרו שהיה שמור לפנות בוקר של יום שבת. הסיבה: התייבשות (בגלל השלשולים) והסוכר שלו ירד ל- 57 !! הטיפול מאוד פשוט – נוזלים וסוכר. באותו יום שבת, חוץ מהתקפת שלשול, אבא שלי הרגיש טוב, אם זה מצב רוח טוב יחסית לשבוע שהיה, אכל,שתה, צחק, הבעיה העיקרית הייתה השלשול - עד שעה בערך 21:00 (יום שבת) הוא לא קיבל תרופה נגד שלשול, מהרגע שהגיע בשבת לפנות בוקר שמו לו חיתול ומשהו שדומה לקונדום לאיבר המין כנראה שלא תהיה בעיה בלקיחת תרבית למעבדה בגלל השלשול. בערך ב- 19:00 (יום שבת) בגלל שהשלשולים היו רבים האחיות לא הגיעו להחליף לו חיתול כי בפירוש נמאס להם, החלטנו המשפחה לעשות את זה בעצמנו כי הכאבים היו נוראיים ומאוד מאוד מאוד שרף לו. קיבלנו יחס מזלזל ומשפיל מצד האחיות, אותו קונדום ששמו לו בבוקר היה לוחץ מה שגרם לאבי להתאפק 8 שעות ורק אחרי צריחות בבית החולים הוציאו לו את זה ורק אז אבי השתחרר. בקיצור יחס ממש מזלזל ולא מקצועי בבית החולים ועדיין לא הגעתי לעיקר. במשמרת של אותו יום שבת עבד רופא תורן(לא אונקולוג!!) ששיך למחלקה אחרת בבית החולים,ביקר את אבי פעם אחת מאז שהגיע בשבת בבוקר, לא מכיר את אבא שלי, וכל המצב הרפואי שלו. עוד בבוקר כשאבי קיבל נוזלים, אמא שלי ניגשה לרופא התורן ושאלה מה מצבו של אבי ואותו רופא אמר לה שהוא "שוקע"...מצבו לא טוב – לא בטוח שיצא מזה...." אחרי 20 דקות אבא שלי התעורר אחרי קבלת נוזלים!!!! ואת ההמשך של אותו יום כתבתי... אני רוצה להדגיש שאותו רופא לא נכנס לחדרו של אבי מלבד פעם אחת קצרה בבוקר - רק אנחנו המשפחה רדפנו אחריו לקבל תשובות.. באחת הפעמים שאחותי שאלה את הרופא התורן מה קורה עם אבא שלי הוא דיבר איתה על גרורות בראש!!! סיטי שאבי עבר לפני שבועיים הראו שאין לו גרורות בראש..אותו רופא לא ידע בכלל מה הוא אומר.... בערב אחרי השעה 21:00 כשאבי ביקש משכך כאבים כי כאב לו הגב-בדרך כלל הביאו לו מורפיום הוא קיבל תרופה אחרת (אספר עליה מיד..) ומייד נרדם, נרדם בצורה כזאת שלא התעורר ואי אפשר היה להעיר אותו – רק אחרי ואני חוזרת אחרי שהוא קיבל את התרופה פנינו שוב לרופא התורן שאמר לנו שאבא שלי גוסס, שיש לו שניות, דקות ואולי הוא לא יעבור את הלילה...והמליץ לקרוא למשפחה הקרובה...עדיין לא ידענו שהוא קיבל תרופה אחרת, היינו בטוחים שקיבל מורפיום ואף אחד לא אמר לנו שהוא קיבל משהו אחר. רק בשעה 04:00 לפנות בוקר שניסינו להעיר אותו אחת האחיות אמרה לנו שאין מה להעיר אותו כי נתנו לו "דורמיקום" תרופה שאמורה להרדים בלבד והיא לא משככת כאבים. אחרי בירורים על התרופה גילינו שתפקידה בין היתר להרדים את החולה עד המוות – שלא ירגיש כאבים עד הסוף.. ואם אנחנו לא טועים חייבים להחתים מישהו מהמשפחה על מתן התרופה לחולה או לפחות להתייעץ עם המשפחה. בבוקר של יום ראשון הגיע האונקולוג של אבא שלי לחדרו – לא הבין למה הוא קיבל דורמיקום וישר הפסיק את הזרימה של התרופה מהאינפוזיה - יצא מהחדר ועשה כמה טלפונים בניהם נראה עצבני וזועם – הכל ראינו דרך החדר מזכוכית..אחרי שעה שאבי לא התעורר מהשפעת הדורמיקום הזריק לו את החומר הנוגד ואמר לנו שהוא הולך להעיר את אבי בצורה הזאת (אותו יום אבי היה אמור לקבל את הזריקה עם המרדים שכבר הגיע למחלקה..) הזריקו לו את החומר הנוגד –פחות משעה אבא שלי נפטר. זהו סוף הסיפור - אני מתנצלת שירדתי עד לפרטים הכי קטנים אבל זה חשוב לי מאוד בהסבר מהלך העניינים. האווירה שהייתה באותו בוקר היא שהיו פאשלות ורשלנות מצד הרופא התורן– יותר מאוחר הבנו שכל המחלקה עמדה על הרגליים באותו בוקר בגלל אבא שלי... חשוב לי לציין שיש בידנו העתק של תיק האשפוז שלו שבו רשום שאבא שלי הגיע לבית החולים מהתייבשות וחזר לעצמו אחרי 15 דקות..ויש בידינו גם את הדפים של המדדים החיוניים שהיו ליד מיטתו – גם שם היה רשום שכל המדדים שלו היו בסדר, דופק, לחץ דם, סוכר מאוזן. עוד באותו בוקר שאלנו את האונקולוג למה נתנו לאבא שלי דורמיקום ולרופא לא הייתה תשובה לתת לנו. שבועיים אחרי מותו התקשר האונקולוג של אבא שלי והודיע לנו שנפתחה חקירה פנימית בבית החולים. הוזמנו לפגישה אחת שבה סמנכ"ל בית החולים רצה לשמוע אותנו ומה לפי דעתנו קרה, פגישה שניה שהוזמנו אל הסמנכ"ל כדי לקבל את תוצאות החקירה, מה שסמנכ"ל בית החולים אמר לנו היה שאותו רופא תורן שנתן לאבא שלי את הדורמיקום פוטר אחרי המקרה של אבי, עירער וחזר לתקופת ניסיון בבית החולים וזה לא קשור למקרה של אבי אלא על מקרים פנימיים שלהם מה שגורם לנו לחשוד שהוא כן פוטר עקב טיפול לקוי של אבי למרות שהסמנכ"ל לא אמר את זה. עוד הסמנכ"ל אמר לנו שמהלך הטיפול באבי היה בסדר מלבד חוסר התקשורת של הרופא התורן ושל האחיות מולנו. למען האמת ידענו שאת התשובה הזאת נקבל. יש המון שאלות ללא מענה כגון: למה נתנו לאבא שלי דורמיקום אם הוא לא גסס, איך הרופא לא נכנס לחדר וקבע שאבי גוסס, עוד נקודה הייתה שהרופא התורן היה חייב לקבל אישור מאונקולוג התורן בקשר למתן הדורמיקום ולא קיבל אישור ממנו. האם נוכל לדעת למה באמת פוטר הרופא התורן? זהו סוף הסיפור ורציתי לדעת האם יש לנו עילה למשפט בגין רשלנות רפואית? נוכח העובדה שאבי היה חולה סרטן והוגדר כדרגה 4 . ואם כן למי פונים ? משרד הבריאות? אודה לך על תשובה מילי

בעלי נפטר לפני כ-20שנה מסרטן, אבל גם אז היתה רשלנות ועוד איזו רשלנות. לא ידעו מה יש לו חשבו שזה משהו בקיבה, משום מה לקחו אותו לניתוח, בעת שפתחו את הבטן ראו שיש לו סרטן בלבלב, במקום לסגור ולהניח לו, כי כידוע אסור לגעת בזה, הם שיחקו שם עשו לו צינורות מעקפים וכו', וכך זרזו את התפשטות הסרטן. הם טענו כי כך יאריכו לו את החיים בחצי עד שנה, אך לדאבוני הרב הם גרמו לו לסבל מיותר, הורא כל הזמן התלונן שיש לו משהו מיותר בבטן המכאיב לו וכ"כ קיצרו לו את חייו, והוא נפטר אחרי סבל ממשוך תוך פחות מחודש לאחר הניתוח.