האם יש עילה לתביעה?

תודה על תגובתך להודעתי הקודמת, שאלת אם הניתוח היה בהליך פרטי או ציבורי ועניתי לך- בהליך פרטי. פתחתי הודעה חדשה כי הקודמת אולי תיעלם.

חליתי בסרטן רירית הרחם. את ההודעה קיבלתי בערב ראש השנה כשהייתי לבד אצל הרופא. עוד באותו יום נקבע לי ניתוח מיד לאחר החג. הדחיפות בה הרופא פעל יחד עם העובדה שהתבשרתי בשורה כזו גרמו לי להרגיש שאני גוססת והניתוח הוא ניתוח מציל חיים. בדיעבד, שום דבר לא בער, הרחם הוצא נקי לגמרי ( כי עברתי חודש קודם גרידה), ולדעתי נגזלה ממני האפשרות לשקול בנחת את הנושא ולהחליט החלטה מושכלת , אחרי התייעצות עם רופאים אחרים. קיימות אפשרויות שונות ורופא מומחה לאונקולגיה שפניתי אליו אמר משהו כמו : הניתוח היה מיותר" אני מרגישה עכשיו כאילו פלשו אלי ואני לא חושבת שיש כאן הסכמה מדעת בתנאים האלו. יתכן והייתי בוחרת להשאיר את השחלות, יתכן והייתי מעדיפה לעבור הקרנות ללא כריתת רחם, יתכן שהייתי עושה אותה פרוצדורה בכל מקרה, אבל לא ניתנה לי אפשרות הבחירה. (זה קרה לפני שנה). מה דעתך? (התחושה שלי שהרופא פעל מתוך רצון "לחטוף" את הניתוח, שלא אלך למישהו אחר, ואין לו ידע ומיומנות בתחום הגינקואונקולוגי, הוא מיילד.)

הרופא טיפל בי בתשלום פרטי (כוסה ע"י חברת הביטוח) במסגרת שר"פ בבית חולים ציבורי. יותר מכך - הוא דחף את הניתוח שלי ביום עמוס באופן מיוחד בחדר ניתוח (אחרי חופשת חג של כמה ימים) - ניתוח שנקבע מ"היום להיום". - וגם לכך יש השלכות ,למשל: הוא "גילה" שיש לי הדבקויות עקב ניתוח קודם שעברתי, מה שהאריך את זמן הניתוח, לא הוציא לי בלוטות לימפה כמעט (רק אחת) - נראה לי עקב לחץ זמן בחדר הניתוח - - מה שסיבך אותי בבדיקות בהמשך שאינן מקובלות למצב הזה (פט סיטי) . ובעקבות הבדיקה ניתוח (מיותר) להוצאת בלוטת לימפה מהמפשעה. שבעקבות הניתוח פיתחתי לימפדמה, שזה כבר נזק קבוע.היו עוד כמה פשלות ואי סדרים בעבודת הרופא.