השתלות

ד"ר אייזנבוד שלום בתי בת 16,סובלת מחוסר שיניים מולד. לאחר ישור שיניים במשך 9 שנים אנו עומדים בפני דילמה. בלסת התחתונה חסרה שן מס 44. המרווח הקיים להשתלה הוא נתון משתנה בין כל הכירוגים שבדקו הנתונים הם בין 5 ל7 מ"מ(תלוי ברופא שמודד) . הבעייה היא שהשורשים מתכנסים באלכסון ומקשים על תהליך ההשתלה. לכן רופא משתיל אחד אמר שכדי להשתיל הוא דורש הגדלת המרווח הקיים בין שן 45 ל46 ע"י ישור השורשים ושיוף מינימלי של השיניים כדי ליצור עוד מרוח לתזוזה . רופא אחר אמר שברווח הקיים הוא מסתדר להשתיל ושהוא ממליץ להמנע מכל תזוזה של שורשים ביישור נוסף לאחר שהילדה עברה טפול כל כך ממושך. (הבעייה שהוא לא ישתיל כי הוא מנהל מחלקת השתלות ויבצע את ההשתלה רופא אחר מהצוות שאני לא מכירה...!!!) באיזו גישה לנקוט ,האם יש סכנה בתזוזה נוספת של השורשים והאם כדאי להמנע מיישור נוסף? האם אתה מיעץ שאולי במקום ישור, השתלה נבצע גשר על שתי השיניים הקיימות וכך נמלא את חוסר של 44? או אולי אם המרווח גבולי נרווח מחדש את השינים ונוותר על השיקום? תודה

שלום ותודה על פנייתך לפורום, אני לומד משאלתך שאת אכן בקיאה בחומר ולכן אסכם את שידוע לך בעצם ואומר כי לפנינו 3 אפשרויות טיפוליות: 1. שיקום השן החסרה על ידי גשר פרוטטי - אפשרות זארת פחות מקובלת כיום כי תגרום לפגיעה ב-2 השיניים הסמוכות וחבל (אני מבין שהן שיניים בריאות ללא שיחזורים) יש גם לזכור כי שחזור פרוטטי כזה מסוג של גשר דרוש החלפה ממוצעת אחת ל-10 שנים. כלומר פתרון זה איננו רפואת שיניים מודרנית ואינו מקובל עוד אם כי אפשרי. אלטרנטיבה לפתרון זה יכולה להיות שיקום פרואטטי אחר לשן החסרה על ידי התקן מסוג תותבת נשלפת וזוהי אופציה עוד פחות מקובלת לילדה בגיל 16 וגם מבחינת מידת הנזק שהתקן כזה עלול לגרום לשיניים. 2. האפשרות האחרת היא סגירת מרווח השן על ידי תזוזה אורתודונטית. כאן הכוונה לטיפול אורתודונטי אשר יזיז את כל השיניים שמאחורי השן החסרה לפנים ויגרום לסגירת הרווחים. זהו טיפול אורתודונטי ממושך כ-שנה וחצי עד שנתיים מעכשיו ודורש גשר מודבק בלסת העליונה והתחתונה וייתכן גם שימוש במכשיר עזר חיצוני בשעות השהייה בבית מסוג מסיכת פנים שיקל על סגירת הרווחים. מאחר ומדובר בבעיה חד צדדית הטיפול מבחינה מכנית אינו פשוט כי תוך כדי הסגירה של הרווחים יש להקפיד על שמירה של סימטרית הקשתות והמשכיות קווי האמצע. לפי דברייך אתם לאחר 9 שנים של טיפול אורתודונטי. לאחר תקופה כה ארוכה לעיתים קיימות תופעות לואי לטיפול כגון ספיגת שורשים דלקות חניכיים או סתם שבירה מנטלית של הילדה נהטיפול המתמשך ולכן אינני בטוח שאפשר לדון ברצינות באופציה טיפולית זאת. 3. האופציה השלישית היא להביא למקביליות שורשים טובה יותר. כאן אמנם יש צורך להמשיך בטיפול אורתודונטי אך הוא עשוי להיות קצר יחסית כ6-8 חודשים ובסופו של דבר ניתן להשיג את המרווח הרצוי של 7 מ"מ בודאות כפי שנדרש להשתלה. בהצלחה, ד"ר דרור איזנבוד מנהל היחידה האורתודונטית מרכז רפואי רמב"ם.

לד"ר איזנבוד תודה רבה על התייחסותך לבעיה. אכן עזרת לנו בשאלה זו והיינו מעונינים לשאול אותך בנושא יעוץ. התיעצנו עם אורטודנטים עם כירוגים התמונה היום ברורה לנו שיש ליצור מרווח של 7 מ"מ ע"י ישור-מקבילי של שורשי השיניים על מנת לאפשרהשתלה. האם אני צריכה למצוא גם רופא מומחה לשיקום הפה על מנת שינהל את מהלך הטפול או שמספיק שתוף פעולה בין אורטודנט וכירוג. אם אכן יש צורך במשקם פה האם תוכל להמליץ לי באזור פ"ת תל-אביב רופא שיתאים לבעיה של בתי. תודה וחג שמח

לד"ר אייזנבוד שלום רב, אני בן 26 יליד שפה שסועה ומידי כמה שנים יש לי בעיה עם שלוש שיניים קדמיות (מתחת לשפה השסועה). שאלתי הינה, האם ידוע לך על השתתפות קופות החולים בטיפולי השיניים לילדי שפה שסועה והאם זה נכון שביטוח לאומי נותן נכות מסוימת לאנשים שנולדו עם שפה שסועה. בתודה, עומר