איך יודעים אם מדובר בדכאון

שלום רב,אני אמא ל3 ילדים בני 14,11,5.הילדה שלי הגדולה בת 14 ממש מדאיגה אותי ואת בעלי לא יודעים מה לעשות.היא היתה בבית ספר יסודי ממלכתי דתי וכל הבנות שהיו איתה המשיכו לבית ספר דתי והיא וחברה שלה הכי טובה החליטו שרוצות ללכת לחטיבה בבית ספר חילוני.חברה שלה הכי טובה מאוד שתלטנית ועכשיו הן ממש לא מסתדרות בחטיבה והיא מציקה לבת שלי כל הזמן.דיברתי עם המחנכת ואמרה שאין בעיה להעביר אותה כיתה אם היא רוצה אם לא טוב לה בכיתה כרגע..אני ממש לא יודעת מ לעשות הילדה מאוד ביישנית וקשה לה לפתח קשרים חברתיים.למה אני מספרת את כל זה כי פשוט כניראה המעבר לחטיבה לא עשה לה טוב.היא כל הזמן בחדר עם חלון סגור ודלת נעולה.בזמן אחרון ממש רזתה אני ממש נילחמת שתצא לאכול משהו יש ימים שהיא חייה על כוס קורפלקס ביום,היא חיוורת,יש לה נשירה בטח יש לה חוסר בברזל וויטמינים ,היא לא מתקלחת גם שבועיים לפעמיים.אני ממש מיואשת..רוצה לקחת אותה לבדיקות דם היא לא רוצה,מנסה לעודד אותה שנילך לים לקניון קונה לה כל הזמן דברים ומרגישה קצת שינויי ליום יומיים ושוב נעלמת ויכולה לא לראות אותה כמה ימים אפילו.לא יודעת אם לקחת ממנה את המפתח בכוח או לא ללחוץ עליה יותר מידיי.אני מרגישה שאני מאבדת את הילדה שלי.חשוב לי להגיד שגם לפני שהיא עברה לחטיבה היתה נועלת את הדלת כל הזמן אבל עכשיו היא כמעט לא יוצאת לסלון..רק לפעמים אנחנו עושים על האש היא יוצאת לאכול ולהיות איתנו ואז אני חושבת אולי אני טועה והיא לא בדכאון אולי פשוט ככה זה גיל שרוצה את הלבד שלה. אשמח אם תוכלו להמליץ לי מה אפשר לעשות תודה רבה

בפורום זה הרופא לא ייתן לך מענה, מאחר והוא התמחה בפסיכיאטריית מבוגרים ולא בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. לכן, עם כל רצונו הטוב לענות, יש להפנות את השאלה לפורום פסיכיאטריית ילדים ומתבגרים אשר בהרבה פרטים שונה מפסיכיאטריה רגילה של מבוגרים. בהצלחה וכל טוב, מני (גולש ותיק בפורום).

אכן נכון