אפילפסיה בבגרות אחרי אפילפסיה רולנדית

שלום ד"ר התבשרתי לאחרונה שבני בן ה19 סובל מאפילפסיה אשמח מאוד אם תוכל לענות לי על השאלות דלהלן. ההיסטוריה שלו : בתור ילד בן 8 עד 10 היו לו 4 פירכוסים ואחרי EEG אובחן כסובל מאפילפסיה רולנדית, טופל בתרופה במשך כ 4שנים עד גיל 12, ומאז אחרי כמה EEG תקינים ונקיים, הופסק הטיפול התרופתי, ושמחנו שיצא מזה לגמרי. כעת הוא בן 19 ולפני כמה חודשים פנה אלי ואמר שיש לו ניתוקים בתהליך ההירדמות בעיקר בשנת בוקר או צהריים, ולהרגשתו ולזכרנו זה קשור לאפילפסיה שהיתה לו בילדות, הלכנו למרפאה והרופאה טענה שזה לא חד משמעי ארועים אפילפטיים, [התיאור הוא ניתוק למספר שניות שלא מצליח לדבר או להזיז את הגוף, אך מודע למתרחש, לעיתים יש קול זמזום רעש חזק, ולאחר מספר שניות חולף, פעמים מלווה בקשיי נשימה ולאחר מכן דפיקות לב חזקות], ארועים אלו זכורים לו מהילדות, אך לא ברור לו אם מהתקופה שהיה מטופל בתרופה או לאחר מכן. הרופאה שלחה אותנו ל EEG בחסך שינה, שיצא תקין לחלוטין. לאחר מכן שלחה אותנו לEEG וידאו באישפוז למשך 24 שעות, להלן תוצאות הבדיקה : במהלך הניטור נצפה פעילות אינטר איקטלית באזור טמפורי שמאלי, נרשמה תבנית עירנות תקינה, אלפא אחורית בתדר HZ10 לאחר עצימת עינים, ובטא קדמית באיזורים קדמיים, תבנית שינהREM NON REM, כישורי שינה V WAVE K COMPLEX. לאור תוצאות אלו הורו לנו להתחיל בטיפול תרופתי, למיקטל פעמיים ביום במינון של 100 מ"ג [אחרי העלה הדרגתית]. רציתי לשאול כמה שאלות, ומודה מאוד מראש על התשובות. 1. האם האבחנה חד משמעית. 2. אמרו לנו שאפילפסיה רולנדית עוברת עם הגיל, האם זה אומר שהיה טעות באבחנה, או שלפעמים זה מתפתח למשהו אחר, או אולי זה עדיין רולנדית ואמור לעבור בזמן הקרוב. 3. ברוך ד' היום המחלה שלו מאוד קלה, האם יש לחשוש שהמחלה תחמיר, אני מבין שאין ע"ז תשובה חד משמעית, אבל בכל אופן אני רוצה לדעת אם יש בזה צפי מסוים. 4. האם המחלה תורשתית, לפי איך שהבנתי יש סוגים שכן ויש סוגים שלא, האם בסוג שלו ידוע אם זה תורשתי, והיינו אם לילדים שלו יש יותר סיכוי לסבול מאפילפסיה, זו שאלה שמאוד מטרידה אותו ונשמח לתשובה ברורה בענין. 5. כשהיה ילד היו לו פרכוסים בודדים, וכעת כבר כ7 שנים ללא טיפול תרופתי וללא שום פירכוס, רק ניתוקים בתהליך הכניסה לשינה וגם זה כמעט רק בשינת בוקר או צהריים, האם זה מראה על ריפוי מסוים של המחלה, שנותן יותר תקוה לריפוי בהמשך, או שזה נורמלי שאותה מחלה בילדות גורמת לפירכוס ובבגרות רק לניתוקים, ואין לזה קשר להמשך תהליך המחלה. התשובות מאוד חשובות לנו ולנער, מודים מראש. בברכה משה

אם רוצים לקבל ייעוץ פרטני בפגישה אישית, איפוה אתה מקבל, ואיך קובעים פגישה. תודה