התמודדות עם PMS

אני בת 49. לפני 4 שנים (לאחר לידה) התחלתי לסבול מתופעות קשות של PMS. בעצת הגניקולוג התחלתי להשתמש בתרופה ארגסט, המכילה – למיטב ידיעתי, פרוגסטרון. את התרופה לקחתי במשך 10 ימים בכל חודש, החל ביום ה- 15 למחזור. חל שיפור גדול, וכל התופעות הצטמצמו למינימום – נסבל בהחלט. לפני מספר חודשים, הפסקתי את התרופה, בעקבות הוראה חד משמעית של רופאת המשפחה. לטענתה, התרופה מאוד מסכנת את חיי בכל שגורמת לעליה דרסטית בסיכויי לחלות במחלות לב ו/או סרטן. וזאת במיוחד לאחר שעברתי מספר שנים של טיפולי פריון. מאז שהפסקתי לקחת את התרופה, חזרו כל תופעות ה- PMS, ואני סובלת מהן מאוד במשך כ- 10 ימים בכל חודש. התופעות הקשות לי ביותר, הינן רגזנות, חוסר מוטיבציה, דאגנות רבה, דכדוך, נפיחות בקרסוליים, חוסר אנרגיה, ותאבון מוגבר. הסימפטומים בולטים מאוד, וגורמים לסבל ותסכול, לי ולקרובים לי. כמו כן, במהלך השבוע שקודם למחזור, יש לי הפרשה דמית קלה, ומטרידה מאוד. כל התופעות נעלמות לאחר יום המחזור הראשון. אולם המחזור עצמו הפך לכבד מאוד וארוך (שבוע ימים במקום 4-5 ימים). המצב הפך לבלתי נסבל, וברור לי שאני מעדיפה איכות חיים טובה על תוחלת חיים ארוכה יותר. שאלתי היא האם לחזור ולצרוך ארגסט, והאם קיימים פתרונות אלטרנטיביים, קונבנציונליים או לא קונבנציונליים, שיכולים לעזור לי.