לא יודעת איך קמים וממשיכים הלאה
דיון מתוך פורום התמודדות עם משבר
כבר כתבתי פה בעבר... עברו 3 חודשים מאז שבלי נהרג. אני בשבוע 20 להריון ופיזית הכל תקין. מעבר לזה נפשית אני גמורה. שבורה לחלוטין. (יורדת מהפסים לחלוטין) אני אמנם מתפקדת (כי אין ממש ברירה) אבל הדמעות כל הזמן על הקצה ואני חנוקה לחלוטין. אני נאלצת להתמודד עם דברים שגם בטלנובלה הטובה ביותר לא ידעו התסריטאים לכתוב. לצערי הרב במדינת ישראל גם אם שילמת קופת חולים כל חייך על כל ביטוחיה המשלימים אתה לא זכאי לרפואה הוגנת. אני מנסה לקבל טיפול נפשי, אבל הכל כרוך בכסףוכסף רב!!! אני בקושי מפרנסת את עצמי כי כעת כל ההוצאות יוצאות ממשכורת אחת בלבד. שלא נדבר על כל העלויות הנלוות של בדיקות ההריון ותשלומים לעו"ד (זה סרט נפרד לגמרי)ניסיתי לפנות לכל מקום אפשרי.... ואני בכלל לא בטוחה שזו הכתובת אולי רק להוציא קצת קיטור.....
יקרה! קראתי את ההודעה שלך, ובטח שאי אפשר לשכוח את ההודעה הקודמת. הסיפור שלך קורע את הלב ואין לי ספק שאת אישה חזקה אחרת לא היית מסוגלת לעמוד בסרט כזה. יחד עם הצער הרבה שמחתי לקרוא שההריון התקדם ותקין, בבקשה תמשיכי לעדכן, את ממש יקרה לי אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ובזמני משבר שעברתי מה שעזר לי זה לזכור שכמה שעכשיו כואב וקשה זה לא לנצח אלא בא בגלים ותגיע תקופה רגועה יותר. מקוה שגם לך זה יעזור, שולחת חיבוק מרחוק ומתפללת לזמנים טובים ורגועים יותר בשבילך, תמר
אחזור אליך במייל הפרטי יעל
את מתארת מצב קשה ביותר. את זקוקה דחוף להתייחסות טיפולית. לקופות חולים יש שירות של טיפול נפשי. תגשי לרופא משפחה, תשתפי אותו. הוא יפנה אותך עם טופס 17 לטיפול באחד המרפאות של הקופה. את יכולה גם לפנות לקופה שאת לא שייכת אליה. אל תמתיני יותר. גם עו״ס של הקופה יכולה לכוון אותך. הטיפול לא עולה כסף.
רק לפני זמן קצר חרב עליך העולם. הבכי מאוד משחרר!