מחלת כליות כרונית - דחוף!!!
דיון מתוך פורום נפרולוגיה
בת 33 סובלת מאז 2012 מהמטוריה מיקרוסקופית בבדיקות שתן חוזרות ומפרוטאינוריה. נמצאת במעקב נפרולוגי ומטופלת בטריטייס 2.5 מ"ג. תפקודי כליות תקינים עד כה מלבד מספר פעמים שהקריאטנין עלה לאחר אירועים של GROSS HEMATURIA לאחר מחלות ויראליות. ל"ד תקין עד לאחרונה.בשבוע וחצי האחרון קצת גבוה עד 164/110. רופאת המשפחה ביקשה שאעלה מינון ל 5 אך הנפרולוגית סירבה בטענה שיש לי נטייה לפתח היפונתרמיה. עד עכשיו הנפרולוגית שיערה שמה שיש לי זו מחלת IGA NEPHROPHATY ואתמול כשהייתי אצלה רשמה גם IGA GLOMERULONEPHRITIS. 1. האם מדובר על אותה המחלה? 2.האם שתי המחלות הללו הן אוטואימוניות כרוניות? 3.מה הפרוגנוזה של שתי המחלות הללו? 4. האם ניתן להרות עם המחלות האלו? 5. כמו כן, בבדיקות האחרונות שעשיתי שבוע שעבר יצאו התוצאות הבאות: איסוף שתן לחלבון- 608 מ"ג. מיקרואלבומין/קריאטנין- 280 פרוטאין/קריאטנין רטיו- 2.04 הנפרולוגית כתבה לי במכתב סיכום שהתוצאות לא תואמות לבדיקות בעברי הקרוב והרחוק.יש לציין שתמיד התוצאות אצלי היו מעל הנורמה. האם אתה יכול להסביר לי למה התכוונה הנפרולוגית כשאמרה שזה "לא תואם"? אשמח אם תחזרו אלי בהקדם האפשרי כי כבר אמרתי לרופאת המשפחה שלי שאני מפסיקה מעקב ומרימה ידיים! תודה רבה
הסיפור אכן מחשיד ל IGA NEPHROPATHY = IGA גלומרולונפריטיס, אך אבחנה ודאית ניתן לבצע רק בביופסית כליה. הסיבה אינה ידועה במרבית המקרים, ואינה נגרמת על ידי גורם אחד. ככל הנראה משלב של מכלול גנטי וגורמי סביבה. יש מטופלים הסובלים מצליאק שדיאטה דלת גלוטן לאחר אבחון גרמה לרמיסיה (נסיגה)של המחלה. למחלה פנים רבות. למחצית מהמטופלים בערך מהלך שפיר בעוד לאחרים מחלה שתתקדם לאי ספיקת כליות סופנית אחרי 10-20 שנה (מרגע התפתחות יתר לחץ דם ופרוטאינוריה משמעותית) . גורמים המנבאים התקדמות לאי ספיקת כליות סופנית הם יתר לחץ דם, התפתחות של אי ספיקת כליות כרונית והפרשה של 1 גרם חלבון בשתן (באופן פרסיסטנטי) . מכאן נובע הרצון לטפל היטב בלחץ הדם, ולהוריד את הפרשת החלבון בשתן על ידי טיפול בangiotensin converting enzyme inhibitors (כגון טריטייס) או ב angiotensin II receptor blockers . תרופת אילו מורידות לחץ דם ובנוסף יש להן אפקט מטיב על הפרשת החלבון בשתן. לעתים מוסיפים טיפול בשמן דגים שאינו מזיק, ואולי עוזר. המטרה היא הפרשת חלבון של פחות מ 500-1000 מ"ג ליממה ולחץ דם הנשלט היטב (פחות מ 130/80 נהוג). יש אכן חוסר התאמה בין כמות החלבון על פי יחס ובאיסוף שתן. לא כתבת מה היה הקראטינין באיסוף השתן. אם האיסוף היה לא שלם זו סיבה טובה להבדלים. בדרכ כשהפרשת החלבון עולה על 1 גרם ליממה נהוג לבצע ביופסיית כליה: לאשש אבחנה, לקבוע כמה הכליה חולה, ובהמשך אם למרות העלאת מינון טריטייס (שאני דרך אגב בעד, תוך מעקב מעבדתי) הפרשת החלבון לא יורדת אולי יציעו לך טיפול אימונוסופרסיבי (בסטרואידים). כל עוד התפקוד הכלייתי תקין הריון נחשב בדרך כלל בטוח. כניסה להריון עם אי ספיקת כליות מהווה גורם סיכון לאם ולעובר. צריך לדעת כי חובה להפסיק טריטייס לפני הריון ובמהלכו עקב אפקט טרטוגני (עלול לפגוע בהתפתחות העובר). לסיכום: ממליצה לך לחזור על איסוף שתן 24 שעות לחלבון וקראטינין, באותה הזדמנות גם שיבוצע פינוי קראטינין, בדיקות דם כולל תיפקודי כליה וגם בירור מעבדתי לצליאק. יש חשיבות לאיזון ל"ד והמלצתי היא כן להעלות את מינון הטריטייס (תוך מעקב אחר תיפקודי הכליות ואלקטרוליטים – אשלגן ונתרן), לקבל יעוץ תזונאי בנוגע לדיאטה דלת מלח (חשוב הן לאיזון לחץ דם והן להורדת פרוטאינוריה). חשוב שתהיי במעקב נפרולוג (שאת סומכת עליו) ולפי התקדמות המחלה תחליטו על הצורך בהמשך בירור/ביופסית כליה. בהצלחה
מנהלי פורום נפרולוגיה
