מהלך וטיפול בפרוטאינוריה
דיון מתוך פורום נפרולוגיה
מעניין אותי לדעת מה הפרוגנוזה של טיפול ארוך טווח בפרוטאינוריה \ אלבומינוריה, ובאופן כללי יותר - מה הפרוגנוזה ארוכת הטווח של מחלת כליות כרונית שמתחילה בגיל צעיר. רקע: בן 35 עם Renal Agenesis, עם התחלה של פרוטאינוריה (~350 מ"ג ל-24 שעות), ל"ד תקין. הוחל טיפול בטריטאייס 5 מ"ג עם השפעה חיובית וצמצום בהפרשת החלבון בשתן. - מהי מטרת הטיפול? האם הטיפול התרופתי אמור לצמצם\לעצור את הפרוטאינוריה ולשמור על המצב יציב, או שהוא בעצם רק מאט מצב של התדרדרות בלתי נמנעת של פרוטאינוריה והתדרדרות הדרגתית בתפקודי הכליה, כאשר בקצה המנהרה (גם אם רחוק) ישנו כשל כלייתי? במילים אחרות - האם הטיפול התרופתי אמור להפוך את המצב לכרוני אך יציב ואפשר לשמור על המצב יציב ולמנוע התדרדרות לכל החיים, או שבהכרח אמורים לצפות להתדרדרות בהמשך הדרך ולירידה הדרגתית בתפקוד הכלייתי, ובמידה וזה המצב - מה מסגרת הזמן הממוצעת\אופיינית להתדרדרות? תודה רבה!
חומרת הפרוטאינוריה חשובה ביותר להערכת הפרוגנוזה של מחלת הכליות. פרוטאינוריה הנקראת נפרוטית, כלומר מעל 3.5 גרם ליום, קשורה בפרוגנוזה כלייתית לא טובה והתקדמות מחלת הכליות. עם זאת, ככל שהפרוטאינוריה נמוכה יותר, הפרוגנוזה טובה יותר. לכן, ברוב המחלות הגלומרולריות (מחלות הכליה הגורמות לפרוטאינוריה), ננסה להשיג פרוטאינוריה נמוכה מ- 500-1000 מ"ג ליום. הפגיעה הכלייתית הראשונית גורמת לפרוטאינוריה והפרוטאינוריה מחמירה את הפגיעה הכלייתית. מסיבה זו נותנים תרופות שמעכבות את ציר הרנין-אנגיוטנסין, בדומה לטיפול שאתה קיבלת. הוא עוזר להפחית פרוטאינוריה ולהאט את התקדמות מחלת הכליות. למחלות כליה יש נטיה להדרדר עם השנים אולם טיפול בטריטייס, איזון לחצי דם אם יש והמנעות ממצבים של אי ספיקת כליות חריפה, הינם חשובים על מנת למנוע את התקדמות המחלה. זו לא מניעה מוחלטת אולם במידה ואכן תצליח לשמור על פרוטאינוריה בערכים נמוכים ולהמנע מאי ספיקת כליות חריפה, תוכל להאט משמעותית את ההדרדרות. במקרים כגון שלך לרוב ההדרדרות איטית וצפויה לאורך שנים רבות (כמובן בהסתייגות). זאת בניגוד למחלות כליה אחרות המתקדמות בקצב מהיר יותר.