עזרה בבדיקות דם אשלגן

ראשית לא להילחץ . אם שאר הבדיקות תקינות (ספירת הדם, תפקודי כבד וכליה) הרי שהחשש שהממצאים משקפים מחלה יורד. אחד ההסברים לעליית אשלגן בבדיקת הדם יכול להיות עליית אשלגן כזובה/שיקרית (פסאודו-היפרקלמיה). זו תוצאה של מנדידת אשלגן מתאי הדם בדגימה הנבדקת. הדבר קשור לנטילת הדם עצמה - חסימת וריד לאורך זמן, בקשה לאגרף את היד שוב ושוב לקראת הבדיקה, גודל המחט בה השתמשו, זמן ארוך עד הבאת הבדיקה למעבדה. עליה אמיתית באשלגן בדם ככלל קשורה במחלה נלווית – למשל אי ספיקת כליות, סוכרת, שימוש בתרופות מסוימות ועוד (שככל הנראה אין לך) . אשר ל Urobilinogen. Urobilinogen הוא תוצר של פירוק בילירובין על ידי חידקי מעי (במעיים). חלקו מופרש בצואה וחלקו נספג בחזרה . רוב ה urobilinogen שנספג מעובד על ידי הכבד ומופרש שוב מהגוף. חלקו מגיע לדם ומופרש בשתן. זאת אומרת שרמות נמוכות נמצאות באופן תקין בדם ובשתן ואם בודקים והבדיקה רגישה מספיק היא תראה נוכחות שלו של קצת אורובילינוגן. עליה לכאורה בשתן יכולה לשקף שתן מרוכז כתוצאה מצום למשל. עליה אמיתית ברמות בדם או בשתן יכולה להיות קשורה עם מחלות בהם יש יצירה מוגברת של בילירובין (למשל במצבי המוליזה – פירוק מופרז של כדוריות דם אדומות במצבי מחלה), במחלות כבד שונות או במצבים בהם יש יותר יצור על ידי חידקי מעיים (עצירות למשל). המחלות עצמן מלוות בתסמינים או ממצאים נוספים בבדיקות. לסיכום מומלץ לחזור על הבדיקות אם תהייה חריגה ידע רופא המשפחה להרחיב את הברור לפי המתבקש .