ניתוח מקרה שצריכה בו עזרה לצורך למידה

דיון מתוך פורום  נפרולוגיה

20/04/2018 | 10:07 | מאת: מאי

מטופל בן 50 מגיע למרפאה עם תלונות של דחיפות ותכיפות יומית ולילית בהטלת השתן )חוסר יכולת להתאפק( וחוסר שליטה על מתן שתן במצבי לחץ )שיעול, מאמץ גופני ועוד(. בנוסף לתלונות על בעיות במתן שתן המטופל מתלונן על האטה בתנועתיות, נוקשות שרירים עד כדי קיפאון בתנועה, הפרעות בשיווי המשקל, רעד בלתי רצוני בשעת לחץ ובמנוחה, חוסר יציבות בהליכה. לאחר בירור ניורולוגי מקיף המטופל אובחן כסובל מפרקינסון. המטופל החל מעקב במרפאה נירולוגית, הותאם לו טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, תזונה, שינוי בהרגלי חיים והתאמת ציוד לבעיות בדרכי השתן. לאחר כחודשיים המטופל מגיע שוב למרפאה עם תלונות של קשיים בריכוז, ירידה בתיאבון ועצירות. כמו כן הבעיות של השתן הוחמרו. הוא מתלונן על בריחת דחף, הרטבה לילית וחוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן. 1 .הסבירו את התהליך הפתופיזיולוגי של הבעיה בדרכי השתן. הסבירו את הקשר למחלות הרקע. 2 .הכינו תרשים המתאר את התהליך הפתופזיולוגי של הבעיה בדרכי השתן. 3 .מה הן הבדיקות שיש לבצע כדי להגיע לאבחנה מה היא הבעיה בדרכי השתן. הסבירו את הרציונאל 4 .תארו את כל ההתערבויות לטווח קצר ולטווח ארוך שיש לבצע למטופל זה. הסבירו את הרציונאל לכל ההתערבויות , וכיצד יש לטפל בבעיות בדרכי השתן. האורולוג מעוניין שלא להכניס קטטר פולי – האם ניתן למצוא פתרון אחר לבעיות בדרכי השתן? הסבירו 0 .הסבירו את הקשר לציוד הרלוונטי לביצוע ההתערבות לטיפול בבעיה שנוצרה בדרכי השתן

לקריאה נוספת והעמקה

כמובן שלא אוכל להכין בעבורך את "שיעורי הבית". אמר בקצרה פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים . היא גורמת גם לפגיעה בעצבים הקשורים לתפקוד התקין של השלפוחית. בין היתר המחלה עלולה לגרום לפגיעה בעצבוב של סוגר שלפוחית השתן או השלפוחית עצמה וכך למגוון של הפרעות ותסמינים בהתאם. הפגיעה העצבית עלולה לגרום להתכווצות יתר של שריר השלפוחית או לחילופין לתת פעילות שלו. התסמינים משתנים בהתאם לפגיעה. כך תכיפות במתן שתן, דחיפות במתן שתן עד חוסר יכולת להתאפק (incontinence) והרטבה לילית, דליפת שתן בעקבות מלאות יתר של השלפוחית, התרוקנות לא שלמה ומכאן הפרעה בתפקודי הכליות וזיהומים בדרכי השתן . עצירות שכיחה במטופלי פרקינסון עקב הפגיעה האוטונומית. גוש צואה נוקשה ברקטום עלול לגרום לחץ על השופכה ולאצירת שתן ו/או בריחת שתן עקב התמלאות יתר. טיפול תרופתי כגון תרופות אנטיכולינרגיות תרופות נוירולפטיות (תרופות אנטי פסיכוטיות), חלק מנוגדי דיכאון עלולים גם הם לגרום להפרעה. בגברים בגיל מסוים אין לשכוח גם הגדלה שפירה של הערמונית. האבחנה צריכה לכלול בדיקה הגופנית כולל בדיקה רקטלית (לשלול דחיסת צוא ולהעריך את הערמונית) תרבית שתן, בדיקת אולטרסאונד לפני ואחרי התרוקנות, ולפי הממצאים לעיתים מרחיבים את הברור לטסטים אורודינאמיים (שבהם בודקים, בין היתר, את יכולת ההתכווצות של השריר ואת הלחצים בסוגר). הטיפול הוא בהתאם לממצאים. בהצלחה

מנהלי פורום נפרולוגיה