היפרקלמיה קלה באי ספיקת כליות כרונית
דיון מתוך פורום נפרולוגיה
שלום שואל לגבי אבי כבן 90, עם אי ספיקת כליות כרונית, קריאטינין 1.4, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית בעברו עם צינטורים ומעקפים. מקבל טיפול קבוע בין היתר סילריל 2.5, אלדקטון 12.5 מ"ג פעם ביומיים. בדיקת אשלגן רוטיניות בפעמיים האחרונות עם היפרקלמיה סביב 5.8. נשלח למוקד לביצוע אקג - ללא סימני היפרקלמיה באקג. רופא במוקד המליץ לשקול הפסקת האלדקטון /סילריל ודיאטה דלת אשלגן. הרופאת משפחה אמרה שהיא חושבת שעדיף להמשיך עם הסילריל והאלדקטון במינןן הנ"ל ונתנה לו קייאקסטלאט 15 גרם פעם ביום. הטעם די מגעיל לו. - מה לדעתך הגישה המועדפת במצב כזה - האם הפסקת טיפול תרופתי נוכחי בסילריל או אלדקטון או התחלת טיפול בקייאקסלאט ? - האם קייאקסלאט הוא טיפול בטוח לטווח ארוך או שמיועד לתקופה קצרה של שבוע-שבועיים? - כל כמה זמן מומלץ לבצע בדיקת אשלגן? - האם טיפול בפוסיד מומלץ במצבים אלו , שכן קראתי שאפשר לסלק אשלגן בשתן(אינו מקבל כעת פוסיד כלל), או שזה דווקא יכול דווקא להחמיר את תפקודי הכליות ורצוי להמנע לדעתך? תודה
ההחלטה תלויה בעקר בתפקוד הלב . אם יש אי ספיקת לב סיסטולית משמעותית הרווח של התרופות הוא כנראה משמעותי. אם אביך מסוגל לעמוד בהגבלות התזונתיות יתכן וכלל לא יזדקק לטיפול תרופתי (היפרקלמיה של 5.8 אינה מאד חמורה). מתן קייקסאלאט לא מומלץ לטיפול כרוני, אך עד לאחרונה לא הייתה אופציה טיפולית אחרת והטיפול ניתן באופן כרוני למטופלים רבים בהעדר ברירה אחרת. כיום יש בשוק תרופה חדשה בשם VELTASSA המומלצת לשימוש כרוני. התרופה אינה בסל הבריאות אך לדעתי ניתן להשיגה ב"טופס 27 ג". תדירות המעקב – לדעתי פעם בשבוע ל2-4 שבועות, ואם יציב לרווח את המעקב. אשר לשימוש בפוסיד – הוא מעלה את אובדן האשלגן בשתן, אך גם משתן, עלול לגרום להתייבשות והחמרה בתפקוד הכלייתי. ההחלטה לתת אותו היא מוצדקת אם אביך סובל מבצקות/סימני עודף נפח. אם מאוזן לא הייתי ממהרת להוסיפו.
מנהלי פורום נפרולוגיה
