חמצת מטאבולית עקב אי ספיקת כליות

היי, אני בת 32, אפילפטית מילדות, פוסט טראומטית מהצבא ועקב הטראומה סובלת גם מפיברומיאלגיה. כשהייתי בת 27 ביצעתי ניסיון אובדני ובלעתי 350 כדורים מסוגים שונים: אקמול, איבופרופן, בנזודיאזפינים, טופמקס, דפלפט, וכנראה עוד משהו ששכחתי. לאחר 16 שעות שכך שכבתי בביתי מצאו אותי והובהלתי לרמב"ם, שם שכבתי 5 ימים בטיפול נמרץ, 48 שעות ראשונות לא הייתי בהכרה, לאחר מכן ניתן היה להעיר אותי אך מיד צנחתי שוב, ביום החמישי עברתי למחלקה, כשאני כבר בהכרה מלאה ומתקשרת, שם ראיתי נפרולוג שהסביר שיש לי שהכבד ניזוק ומתקן את עצמו לבדו, שיש אי ספיקת כליות וחמצת מטבולית ואי לכך הזרימו לי לוריד סודיום ביקרבונט. כעבור שבועיים התאוששתי לחלוטין. שאלתי היא כזו, האם סביר שבעקבות האירוע הזה נגרמו לי בעיות גסטרו? אני מאוד סובלת ועברתי בירור אנדוסקופיה, אין לי כלום והכל בסדר והגסטרולוג אמר כנראה מעי רגיש, כל חיי היתה לי קיבה מברזל אכלתי הכל, פעילות מעיים היתה תקינה לחלוטין, ייתכן שההרעלה שעברתי והחמצת מטבולית גרמה למעי שלי להיות רגיש? לצרבות יומיומיות ששורפות את הגרון? מציינת שכיום אני לא אובדנית, כשקמתי ממה שקרה לי תפיסת המציאות שלי השתנתה והבנתי כמה החיים יקרים. תודה מראש על המענה.

עוד שאלה ששכחתי, שאלה קצת מוזרה, אשאל בכל זאת, הכבד שלי נאכל מהתרופות לפי מה שאמרו הרופאים, הם הוסיפו שלכבד יש יכולת ריפוי והוא משלים את עצמו לבד ללא עזרה, שאלתי היא, האם הכבד גדל באותה צורה שהיה בה קודם? או שהוא גדל בצורה שונה?

שאלתי היא לגבי חמצת מטאבולית, תוכלי להכווין אותי את מי כן נכון לשאול? תודה