דיאליזות

שלום רב, אבי בן 73 סובל מאי ספיקת לב קשה בעקבות דליפה קשה במסתם המיטרלי שדורש ניתוח מיידי אך עקב הרקע שלו בתחום הקרדיולוגי (הוא עבר 2 ניתוחי מעקפים והחלפת מסתם אאורטלי עם החלמה קשה וממושכת) הוא לא יוכל לעמוד בניתוח זה, כמו כן הוא סובל מאי ספיקת כליות, התפקוד הכלייתי הוא של 20%. בוצעו 2 דיאליזות באשפוז לפני כ-3 חודשים וכן עוד 3 פעמים לפני כשבוע. בשני המקרים בוצעו הדיאליזות דרך המפשעה ואוששו את הכליות אשר חזרו לתפקד אך לאחר זמן קצר חלה ירידה בתפקוד ועפי החלטת הנפרולוגים יש צורך בדיאליזות קבועות. הם העמידו בפנינו 2 אופציות: האחת, דיאליזה רגילה בין כותלי בית החולים מספר פעמים בשבוע והשנייה, דיאליזה בטנית ביתית מידי לילה. מכיוון שאיננו אנשי מקצוע נשמח לקבל את היתרונות והחסרונות של כל שיטה בהתייחס לבעיית אי ספיקת הלב. בברכה ובתודה מראש.

מירי שלום, אענה בקצרה שכן ניתן לדון בעניין שעות: דיאליזה ציפקית דרך הבטן נעשת בבית ע"י המטופל או בני משפחתו או מטפל/ת . בניתויח יחסית פשוט מוכנס קטטר דיאליזה ולאחר תקופת הדרכה וכשברור שיש מי שיבצע את זה בבית היטב- המטופל תלווי בעצמו או במי שיעשה לו את הטיפול. זה דורש לכן הקפדה של המבצע על הוראות כגון סטריליות. היתרון הוא: 1. "יותר פיזיולוגי" ויותר טוב אולי לחולי לב בגלל שהוצאת הנוזלים פחות דרסטית פר יחידת זמן. 2. לא צריך לבוא לבית החולים כמה פעמים בשבוע. החיסרונות: 1. צריך להתעסק עם זה. 2. נטייה לזהומי קטטר הדיאליזה הציפקית . המודיאליזה דורשת כאמור הגעה לבית חולים . היתרון- לא צריך ךהתעסק עם זה. החיסרון פחות פיזיולוגי ואולי קשה יותר לחולה לב קשה כמו אביך. בשורה התחתונה- לא הראו עדיין שדרך אחת טובה מהשנייה וההחלטה צריכה לשקלל גם את היכולת שלכם לתת טיפול טוב בבית. נטיית ליבי, כשיש מסגרת טובה בבית היא להמליץ על הדיאליזה הביטנית, אך חובה לאמר שיש רופאים מצויינים בין הקולגות שלי שלא יסכימו עם זה ב 100% .