טיפול בגמגום אצל בני נוער

היי, אני בן 16 ויש לי בעיית גמגום. אני מגמגם גם כשאני מדבר עם עצמי וגם בזמן כתיבת שורות אלה יש לי סוג של עצירות בחשיבה בכל כמה שניות. העצירות מחריפות כשאני מדבר, ובמיוחד כשאני מדבר עם אנשים שאני לא מכיר (כשאני מדבר עם חברים שלי אני מגמגם פחות). אני מגמגם הכי הרבה כשאני צריך לענות על שאלות שצריך לתכנן אותן מראש, כמו "מה עשית היום?" או כשאני צריך לספר על חוויה שקרתה לי, ויש לי לפעמים הפסקות של כמעט 5 שניות כשנקטע לי חוט המחשבה בזמן שאני מדבר. גמגמתי כשהייתי קטן (גם לאח שלי ולאבא שלי היה את זה), ובסביבות גיל 14 זה כמעט עבר לי. לפני 3 חודשים בערך התחלתי לגמגם שוב, וזה רק מחריף עם כל שבוע שעובר. זה בדיוק אותו סוג גמגום שהיה לי כשהייתי קטן. אני חושד שהסיבה לחזרה של הגמגום שלי קשורה ללחץ נפשי, שהתחיל קצת לפני שהתחיל הגמגום שלי. באפריל טסתי למשלחת לגרמניה וכשחזרתי היה לי המון חומר להשלים בלימודים ובגלל שלא ישנתי הרבה ולא הפעלתי הרבה את המוח כשהייתי בגרמניה הרגשתי שהפכתי למטומטם. הלחץ הזה המשיך בתקופת הבגרויות וגם בחופש הגדול עוד לא ממש היה לי חופש כי כל הזמן יש לי דברים שאני צריך לעשות. הגמגום מאוד מפריע לי ואני לא רוצה לגמגם גם כשאחזור ללימודים בעוד חודש, מה לעשות? בגלל שאני מגמגם גם בחשיבה אני בכלל לא בטוח שקלינאית תקשורת יכולה לעשות משהו בקשר לזה, אבל מצד שני זה כבר עבר לי פעם ואני יודע שאני יכול גם לדבר כמעט שוטף. תודה רבה יונתן

תודה רבה, אני מאוד מעריך את התגובה!