בת 2.5

שלום, בתי בת 2 ו-5 חודשים, אחות לילד בן 5. ראשית, אציין כי היא ילדה תקשורתית, חכמה ומלאת הומור.אלופה במימיקות ובפרצופים :-). מדברת לא הכי ברור, אבל אוצר המילים שלה גדול מאוד. לא מרכיבה עדיין משפטים, אלא רק צמדים..היא מבינה הכל ומשחקת נפלא בעיקר עם אחיה(מרכיבה פאזלים, לגו, מעיינת בספרים וכו') לאחרונה, הגננת ציינה בפני כי הילדה לא מדברת בכלל בגן ולא יוצרת או יוזמת קשר עם הסביבה (לדבריה). בקושי מילה או שתיים. וזה כמובן בניגוד גמור לאיך שהיא בבית. שמתי לב שכשהיא נכנסת לגן, היא רצה בשמחה, אך כשהיא פוגשת בצוות, היא עומדת בצד, מבוישת, עם יד בתוך הפה. הגננת מציינת כי היא לא שומעת אותה מדברת, רק עם עצמה ובלחש (שרה לעצמה). מבחינת הילדים בגן, היא מתחברת לילד אחד או 2, ואיתם היא יותר פתוחה. כמו כן, עם אנשים זרים, היא ממעטת לדבר ולהפתח. עם סבא וסבתא שלה, לוקח לה זמן עד שהיא "חוזרת לעצמה". אציין כי היא אינה גמולה, וכי יש לה "שיבושי שפה" שאיני יודעת אם הם אופיניים לגיל שלה. האם מדובר בתופעה מדאיגה? האם יכול להיות שזו אילמות סלקטיבית? האם זאת הפרעת תקשורת כלשהי? האם צריך לעשות משהו בכלל בגיל הזה? תודה

שלום! לאור החששות, אני ממליצה לפנות לאבחון של קלינאית תקשורת ופסיכולוגית התפתחותית במכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלכם. לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות, מכיוון שבתך מתקשרת יפה בבית עם בני המשפחה, אך יש לבחון מדוע התקשורת שלה נפגעת בתוך הגן. עד האבחון אני מציעה לחזק את הכישורים החברתיים-תקשורתיים שלה, קודם כל ע"י זמן איכות ומשחק משותף אתכם, ההורים. בגיל זה, בילוי משותף עם הורה מעלה את הבטחון העצמי ומשפר כישורים רבים. כמובן מדובר בפעילות משותפת שיש בה עשייה, כגון משחק, קריאת ספר, יצירה וכדומה. כמו כן, אפשר לנסות להזמין הביתה חברים מהגן ותוך תיווך לקדם אינטראקציה בינם לבין ביתך.בהצלחה!