דיבור "תקוע"

שלום. אני גבר בן 30. מאז גיל צעיר (~8) יש לי בעיה בדיבור שהכי קל לי להגדיר אותב כדיבור תקוע. לאנשים שאני מדבר אתם זה לא נשמע כמו גמגום בכך שאין רפטציה או המרחות של מילים\אותיות, אלא פשוט דיבור שמפסיק בהפתעה. הבעיה מתבטאת בהיתקעות לפני מילה כלשהי (בחלק מהמקרים מילים מסוימות) באמצע משפט. ההרגשה דומה למילה שעומדת על קצה הלשון אך לא נהגית - רק שאני כן יודע מה אני רוצה להגיד, ולמרות זאת המילה נתקעת, ונדרש ממני הרבה מאמץ "לשחררה". וברקע זה מלווה בהרגשה שהמוח שלי רץ מהר מדי בשביל ששפתיי לעקוב. יש לי גם קטע בדיבור בו אני מנסה להיות כה מדוייק שלעתים רחוקות אני פולט משהו לא מובן. מחיפוש זריז באינטרנט, הדבר הכי קרוב שמצאתי לתופעה שאני סובל ממנה זה Aphasia... כמה שאפשר לסמוך על דיאגנוזה עצמית. אשמח לשמוע ממומחה בתחום האם אכן אני סובל מאפזיה או מבעיה אחרת, והאם קיים טיפול. תודה.

כמו כן, יש רגעים נדירים שבהם הבעיה נעלמת לגמרי.

שלום שחף אתה מתאר תמונה שיכולה להתאים לחוסר שטף בדיבור. כולנו חווים מצבים של חוסר שטף בדיבור, באופן נורמלי אך כדי לקבוע האם מדובר בחוסר שטף נורמלי או גמגום עליך לעבור אבחון אצל קלינאי/ת תקשורת. באבחון מקצועי זה ילקחו ממך פרטים על ההסטוריה הרפואית-התפתחותית שלך, ויעריכו את דיבורך בעזרת כלים מקצועיים. כמו כן תוכל לקבל טיפול מתאים, אם ימצא צורך בכך. אפזיה, דרך אגב, הינה פגיעה נוירולוגית נרכשת במרכזי המוח הקשורים לשפה ולדיבור, ואינה מאפיינת את מצבך.

זה לא נשמע כמו גמגום. ובעניין האפזיה - זו הייתה דיאגנוזה עצמית ככה שאינני יודע אם היא נכונה.