סבל בל יתואר מחוסר יכולת לישון

שלום ד"ר לוסטיג עברתי ילדות בעייתית והוגדרתי בגיל 23 כסובלת מפוסט טראומה. עד אז השתדלתי להיות מצטיינת בכל מה שעשיתי ולכן סבלתי ממתח אם לא עמדתי ברף הציפיות שהצבתי לעצמי. בגיל 23 התחילו בעיות שינה. נטלתי נוקטורנו 7.5 מ"ג במשך 11 שנים. הכדור עזר מאוד בשנים הראשונות ואז הפסיק. חייבת לציין שברקע היו חרדות ודכאון שלא הגיבו טוב לטיפול תרופתי. כשהנוקטורנו הפסיק להשפיע ניסיתי נוגדי דיכאון מיישנים כמו מירו שגרם לי לתופעות לוואי ולכן הפסקתי ואלטרולט שלא עזר. בחמש שנים האחרונות לקחתי שני כדורים של טרזודיל עם כדור של בונסרין ושני כדורים של פרותיאזין. זה עזר לי לזמן מסוים לישון אבל ההשפעה נחלשה עם הזמן. בגלל ריבוי התרופות והעלייה במינונים החלטתי על דעת עצמי ובצורה הדרגתית לרדת במינונים. קרוב לחצי שנה אני בלי תרופות ולא ישנה בכלל. החיים גיהינום. אין לי דרך לתאר כמה סבל כרוך בלא לישון. הראש שלי לא מתפקד. אני מבולבלת ולא זוכרת מה עשיתי לפני שנייה. אפילו לכתוב לך דרש ממני מאמץ עילאי. בדיעבד זו הייתה טעות ללכת מקיצוניות אחת לאחרת. ניסיתי שוב את הנוקטורנו שעזר לי להירדם אבל למעט מאוד זמן. הלכתי לפסיכיאטר פרטי והוא נתן לי סרוקוול. ישנתי ממנו למספר שעות אבל בבוקר הייתי מטושטשת והתקשיתי לתפקד. האם יש כדור שיעזור לי לעוררות היתר ולדריכות שאני נמצאת בה כי אני חווה סטרס מטורף, חורקת שיניים ואני מניחה שבעיית השינה נובעת גם מזה.

הייתי לפני מספר שנים. לא עזר. בכל מקרה תודה.