גמילה

לירון שלום רב, המונח המקצועי לאי שליטה בצואה הוא אנקופרזיס. ילד לומד לשלוט על פעילות הסוגרים עם התפתחותו ועם בשלות מערכת העצבים שלו. ידוע כי תהליך השגת השליטה על הסוגרים משתנה בין ילד לילד. בין גיל שנה לגיל שלוש וחצי לומד הילד לשלוט על הטלת הצואה (ראשית בלילה ואח"כ ביום) לאחר מכן נרכשת שליטה על הטלת שתן (ראשית ביום ואח"כ בלילה). אי שליטה בצואה מוגדרת כהטלת צואה נשנית, רצונית או בלתי-רצונית, במקומות בלתי סבירים חברתית ובסבירות של לפחות אחת לחודש אצל ילדים שגילם המנטלי הוא לפחות ארבע! יש המבדילים בין קבוצת המתאפקים ללא-מתאפקים: 1. ילדים השולטים בסוגרים ומרצונם מניחים את צואתם במקומות לא מתאימים. 2. ילדים שאינם מודעים למעשיהם, או שהם מודעים אך לא מסוגלים לשלוט על כך. 3. מצבים בהם אי השליטה היא תוצאה של עודף נוזלים (שלשול), חרדה או התאפקות יתר. עוד אציין שעצירות שכיחה מאוד אצל ילדים אלו ולעיתים כאבי בטן והפרעות בתיאבון נילווים לכך. בנקודה זו אדגיש, בנך עדיין צעיר ובשלב זה התנהגותו לא נחשבת חריגה. אולם במידה והבעיה תימשך מעבר לגיל ארבע מומלץ לפנות לרופא מומחה ראשית לשם שלילת הפרעה התנהגותית/נפשית כמו גם שלילה של בעיה נוירולוגית (פעילות שרירים ורפלקסים). לגבי תהליך הגמילה, דומני כי השיטות המקובלות ידועות, בד"כ מציינים כי ילד מוכן לגמילה כאשר הוא מסוגל באופן כללי להביע את רצונו ובקשותיו, כאשר הוא רוכש עצמאות גם בתחומים אחרים, כאשר הוא מסוגל לציין להוריו מראש כי הוא צריךלהטיל צרכים, מעבר לכך רצוי כי הילד יתלווה עם אחד מהוריו לשירותים, מומלץ לעיתים כי בן יתלווה לאביו, לתת לילד לראות את בני הבית נכנסים לשירותים, לשוחח איתו על השגת גמילה כחלק מתהליך של גדילה, התפתחות והשגת שליטה, לתת לו לשבת על הסיר (ראשית עם חיתול ואח"כ בלי חיתול) ועוד. אני מניח כי בטיפת חלב או אצל רופא הילדים שלכם תוכלי לקבל הנחיות מפורטות יותר. בהצלחה וכל טוב