הילד אוטוטו בן 6 ועדיין מרטיב בלילה וביום

בני כמעט מידי לילה מרטיב, כבר הפסקתי לקום בלילה ולהחליף לו כי חשבתי לעצמי אוליי כך הוא יפסיק אבל זה עדיין ממשיך. הייתה תקופה של כחודשיים שהילד כן היה קם ומעיר אותי או את אביו ומבקש שנלווה אותו לשירותים למרות שהשירותים ממש מול חדרו ותמיד האור בשירותים דולק במיוחד בשבילו. במהלך היום בורח לו בכמויות קטנות, כאלו שמשאירות סימנים עיגולים של פיפי על המכנסיים באיזור החלציים. צואה גם לפעמים בורחת לו בטענה שהוא לא שם לב או לא מרגיש או שהוא פחד ללכת לבד לשירותים (כך גם לגבי בריחת השתן הקטנה במהלך היום), דיברנו עימו מס' פעמים רב על בריחת הצואה והפיפי וכבר חשדנו שאוליי הפחד שלו מהשירותים נובע מאיזה פגיעה מסויימת של מישהו בו אך הילד חוזר וטוען שלא כך הדבר. אנחנו כבר חסרי עצות ולא יודעים כיצד עלינו לנהוג האם באמצעות הענשה או באמצעות טיפול, כי השיחות עימו לא העלו דבר!!!!!!