ד"ר פומרנץ - מה הצעד הבא ?

שלום רב, הרטבת לילה מוגדרת כתופעה/בעיה מגילאי 5-6 (5 אצל בנות ו- 6 אצל בנים) ומעלה בילדים המרטיבים לפחות פעמיים בשבוע. בגילאים אלו מומלץ לערוך אבחון אודות הגורמים לתופעה כמו גם להתחיל בטיפול. קיימות 2 סיבות עיקריות לקביעת גילאים אלו כשלב המתאים להתחלת טיפול - סיבה התנהגותית - לשם התמדה בטיפול והצלחתו חשוב שהילד יבין את חשיבות מתן הטיפול, יגלה רצון להתמיד בטיפול ומוטיבציה להיגמל. קשה לצפות מילדים בגילאים צעירים יותר הבנה אודות התופעה ורצון לגמילה. סיבה גופנית - עד גילאי 5-6 שלפוחית השתן עדיין גודלת. רק סביב גילאים אלו שלפוחית השתן מתייצבת בגודלה הנורמלי. כלומר, האם להתחיל טיפול כעת שמא להמתין עוד מספר חודשים? ההחלטה תלויה במידת הבשלות והבגרות של בתך. האם התופעה מפריעה לה? האם היא מביעה רצון להיגמל? במידה וכן בהחלט מומלץ לפנות לטיפול כעת על מנת שתוכל לעלות לכיתה א' לאחר שכבר הושג יובש. לגבי תורשה - בקרב 75% מכלל המרטיבים קיים סיפור משפחתי. תורשה היא אכן גורם דומיננטי מאוד בתופעה זו. לגבי הטיפול עצמו - בשלב ראשון יש לוודא שמדובר בהרטבת לילה מונו-סימפטומטית, כלומר יש לשלול אפשרות של בעיה אחרת הגורמת להרטבה; לשלול ליקוי אורגאני גופני (לדוגמא זיהום בדרכי השתן, בעיה נוירולוגית וכד') כמו גם לשלול סיבה התנהגותית/נפשית/סביבתית לתופעה. במקרים כאלו מובן שהטיפול יהא מכוון לבעיה עצמה ולא להרטבה המהווה סימפטום בלבד לבעיה אחרת. לאחר שנשללו הגורמים לעיל (שכיחותם מגיעה עד ל- 10% מכלל המקרים) יש לערוך אבחון אודות הגורמים להרטבה (שינה עמוקה, ייצור מוגבר של שתן לילי ו/או ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן). בהתאם לליקויים התפקודיים האחראים לתופעה ניתן יהיה להמליץ על טיפול יעיל. בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי טיפול הבחירה בהרטבת לילה הוא התנהגותי (פעמונית) או תרופתי (התכשיר מינירין) או שילוב בין השיטות. במקרים מסויימים, ולפי המלצת הרופא ניתן לשלב במקביל טיפולים תרופתיים או התנהגותיים נוספים. עוד אציין כי קיימים אמצעים העשויים לסייע אך על פי רוב אינם מהווים פתרון בפני עצמו - שימוש בטיטולים (רק במידה והילד אינו מתנגד לכך), סימון בטבלאות לילה יבש או לילה רטוב, הימנעות ממשקאות משתנים לפני השינה (קפה, תה, קולה, שוקו, שוקולד), הגבלת צריכת הנוזלים כשעתיים לפני השינה, וכן לקיחת הילד לשירותים באמצע הלילה. זמן הטיפול עד להשגת גמילה עומד בממוצע על 6 חודשים, לפיכך חשוב אף ששיטת הטיפול שהומלצה תהא כזו שתתאים למשפחה באופן שניתן יהיה להתמיד בטיפול. בהצלחה וכל טוב