בני בן החמש מרטיב 1-2 פעמים בלילה

מלי שלום רב, הרטבת לילה מוגדרת כתופעה/בעיה מגילאי 5-6 ומעלה (יש המגדירים 5 אצל בנות ו- 6 אצל בנים). בגילאים אלו מרטיבים 15-20% מכלל הילדים. בגילאים אלו מומלץ לערוך אבחון לקביעת הגורמים האחראים תופעה כמו גם התאמת טיפול. לקביעת גילאי 5-6 יש 2 סיבות עיקריות - סיבה התנהגותית - ילדים בגילאים צעירים יותר אינם מוטרדים בד"כ מהתופעה (ההורים מוטרדים), מתקשים להבין את הצורך בטיפול, מתקשים להתמיד בטיפול או לגלות מוטיבציה לגמילה. סיבה גופנית - שלפוחית השתן גדלה עד גילאים אלו. רק בסביבות גילאי 6 מתייצבת השלפוחית בגודלה הנורמלי. בראשית הטיפול, יש לשלול אפשרות של רקע אורגאני או גופני לתופעה כמו גם אפשרות של גורמים נפשיים/התנהגותיים לתופעה. שכיחות מקרים אלו עומדת על מקסימום של 10% מכלל המקרים. בשלב הבא יש לוודא מהם הליקויים התפקודיים האחראים לתופעה - שינה עמוקה (ליקוי במנגנון היקיצה) ו/או ריבוי שתן לילי (יצור מוגבר של שתן לילי בשל חוסר יחסי בהפרשת ההורמון ADH ) ו/או ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן. לאור האבחון לעיל ניתן להמליץ על טיפול התנהגותי או תרופתי או שילוב השיטות. לגבי בנך, היובש המושג בלילות בהם ישן בנך עם הוריו לא מצביע בהכרח כי התופעה קיימת על רקע נפשי או התנהגותי. במיוחד אם אתם מפגינים חוסר סבלנות ו/או כעס כלפי אי השליטה בשתן, ייתכן כי בלילות אלו הוא כ"כ חושש שמא ירטיב, ששנתו קלה יותר וכך נמנעת ההרטבה. עם זאת, לא ניתן לשלול כי התופעה קיימת בשל רצון לתשומת לב או גורמים התנהגותיים אחרים. בהקשר זה ניתן לשאול - האם ההרטבה קיימת אצלו מאז ומתמיד (הרטבה ראשונית)? האם קיים רקע תורשתי במשפחה? האם שנתו עמוקה? אלו המאפיינים "הקלאסיים" של הרטבת לילה מונו-סימפטומטית. לכשתחליטו לקבל לטיפול מומלץ לפנות לרופא ילדים, נפרולוג או אורולוג ילדים. בהצלחה