לכל ההורים - גם דעה אחרת

שלום לכולם, יתכן שמה שאכתוב להלן ישמע לכם מוזר. למרות זאת, אנא חישבו על כך. אני אב לילדה שהפסיקה להרטיב בגיל 7 ולאחר כל הנסיונות והשיטות. ראשית, הרטבת לילה אכן יכולה להיות פזיולוגית. אבל לעיתים רבות מדי אנו רואים את הרטבת הלילה משתלבת עם עוד מספר התנהגויות "שליליות" של הילד. הוא עצבני, דורש תשומת לב יתרה מההורים, חווה בעיות בבית הספר, "לא רוצה" הופך מונח מפתח וכדומה. נכון, אלו יכולות להיות תגובות להרטבה - אבל סביר יותר שהן עוד התנהגויות סימפטומטיות למשהו אחר לגמרי. הרטבת לילה, על פי התפיסה של הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, לעיתים יכולה לשבת על מטרות מוטעות שיש לילד. לדוגמא תשומת לב יתרה. תעשו לעצמכם טובה. תבחנו את שלל התנהגויות הילד. אם הוא נמצא במאבק כוח מתמיד איתכם או אם הוא דורש את תשומת הלב הבלתי מתפשרת שלכם - הרטבת לילה היא גורם שניתן למגר - רק כשפועלים על כל המיכלול. לכן, אגב, אצל הבת שלי פעולה תרופתית או זמזם היו קישקוש מיותר והגבירו את התיסכול. מנסיון. הטיפ הראשון הוא ללכת לקבוצת הורים הטיפ השני הוא ללכת לקבוצת הורים. הטיפ השלישי הוא לא להתרגש! להגדיר לילד שמהיום אין יותר דיבורים על הנושא הזה. לתת לו להבין שאנו ההורים מבינים שזו בחירה שלו - ולכן לא מתכוונים לדבר/לכעוס/להיות מתוסכלים מכך. ואז לנשוך שפתיים בבוקר ולכבס. כל בוקר. ולא להעלות את הנושא שוב. זה יקח חודש או חצי שנה. זה יקח יותר או פחות. המקור, שהוא בהרבה מהמקרים מטרה מוטעת של תשומת לב יתרה, יכחד. ואז תהיה הפסקה בהרטבה. מנסיון אישי. דני