ילדי מרטיב כבר למעלה משנה!

דיון מתוך פורום  הרטבת לילה

04/05/2003 | 00:05 | מאת: גיל

שלום, ילדי (כיום בן ארבע) נגמל מחיתול בשעות היום, לפני היותו בן 3. ביום הולדתו (3) החליט שהיות והינו "גדול" אזי אינו זקוק יותר לחיתול גם בשעות הלילה... מאז הוא מרטיב כמעט בכל לילה - אך החזרתו לחיתול לא נראתה כאופציה נכונה (קיווינו שבתום זמן קצר הוא ייגמל), וככל שאכן עבר הזמן - אופציה זו ירדה לגמרי מהפרק (מחמת גרימת טראומה לילד). יש לציין שהילד כלל לא מרגיש שהינו מרטיב - וממש ממשיך לישון רטוב עד הבוקר. היכן טעינו? ומה עלינו לעשות? האם להמשיך לחכות...ולקוות? או שמה זהו נושא לעזרה מקצועית? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
04/05/2003 | 21:32 | מאת: רד

04/05/2003 | 21:35 | מאת: רד

לא להישבר. אם זה בן יכול להיות שתזדקק לעזרה רפואית. קופ"ח משתתפת החל מגיל 5 (תלוי בקופה) בכל מקרה לא ממליצה לפנות לעזרה לפני גיל 5 ותלוי בבשלות הנפשית של הילד. ממליצה לתת לילד מלוא התמיכה וההבנה כי זה מפריע גם לא. כמו כן בעיית ההרטבה הנה תורשתית. יש לבדוק במשפחה מתי חלה גמילת הלילה אצל הבוגרים במשפחה (גם דודים).

05/05/2003 | 09:02 | מאת: גיל

תודה!

גיל שלום רב, הרטבת לילה מוגדרת תופעה/בעיה רק מגילאי 5 ומעלה. תהליך השגת השליטה על הצרכים הינו הדרגתי ובעל קצב משתנה מילד לילד. מרבית הילדים נגמלים בין גילאי שנה וחצי לארבע. סדר השגת השליטה הוא כלהלן: ראשית מושגת שליטה על צואה (קודם בשעות הלילה ואח"כ בשעות היום) לאחר מכן מושגת שליטה על פעילות השלפוחית (ראשית בשעות היום ולבסוף בשעות הלילה). כלומר, השגת שליטה על שתן לילי הוא השלב האחרון. בגילאי 4 עדיין מרטיבים בלילה כ- 30% מכלל הילדים. עפ"י רוב (85 עד 90 אחוז מכלל המקרים) הרטבת לילה בגילאי 5 ומעלה היא על רקע גופני ולא התנהגותי או נפשי. כלומר, עפ"י רוב התופעה קיימת על רקע תורשתי ובשילוב עם מספר ליקויים תפקודיים גופניים. הסיבות לכך שמומלץ לבצע אבחון הגורמים לתופעה ולהתחיל בטיפול רק מגילאי 5 ומעלה הן: סיבה גופנית - שלפוחית השתן גדלה עד גילאי 5-6. רק בגילאים אלו מתייצבת השלפוחית בגודלה הנורמלי. נוסף על כך, סיבה התנהגותית - בטיפול בהרטבות לילה דרוש שיתוף פעולה מצד הילד כמו גם הבנה אודות התופעה ורצון להשגת גמילה. קשה לצפות לכך מילדים בגילאים צעירים יותר. שני המאפיינים ה"קלאסיים" להרטבת לילה חד-תסמינית הם: שינה עמוקה, ליקוי בילכולת להתעורר לנוכח שלפוחית מלאה (קיים בקרב מרבית המרטיבים) בשילוב תורשה משפחתית (קיים בקרב 75% מכלל המרטיבים). ומה בכל זאת ניתן לעשות כעת? לדבר עם הילד על התופעה, להגביל צריכת הנוזלים לפני השינה, להימנע מצריכת משקאות משתנים לפני השינה (קפה, תה, קולה, שוקו, שוקולד), לסמן בלוחות מעקב לילה יבש או לילה רטוב, לתגמל על לילות יבשים אך לא להגיב במקרה של לילות רטובים (ודאי שלא להעניש או לכעוס, הדבר עשוי רק להחמיר את התופעה). לגבי טיטולים, על פניו אין מניעה בשימוש בהם לשם הקלה על נקיון, אלא אם כן הילד מתנגד לכך. כמו כן יש להקפיד על הטלת שתן לפני השינה. בהצלחה וחג שמח

09/06/2003 | 13:28 | מאת: דידי

שלום, בתי בת השבע מרטיבה מדי פעם,בעיקר אחרי ימים מתישים. אציין כי מעולם לא הצליחה להתעורר עקב שלפוחית מלאה, היא מאחרת להירדם בלילה,ואני מקפידה להזכיר לה להטיל שתן פעמיים לפני השינה. אתמול, אחרי מס' חודשים "יבשים" הרטיבה שוב, לאחר ההרטבה היא מתעוררת בעצמה, מחליפה בגדים ומצעים וחוזרת לישון . בעלי ואני נגמלנו בינקות. שאלתי: האם יש מקום לבירור מקיף? לאן לפנות? האם מומלץ להעירה באופן יזום בחצות כדי לתרגל התעוררות לצורך התרוקנות? תודה.

מנהל פורום הרטבת לילה