הרטבה בגיל מאוחר

שלום רב, הרטבת לילה היא תופעה נפוצה מאוד בילדים. למעשה זוהי התופעה השניה השכיחה ביותר בתקופת הילדות (לאחר אסטמה). ידוע כי בגילאי 6 כ- 15% מהילדים מרטיבים וכי השכיחות הולכת ופוחתת עם השנים. בגילאי 18 ומעלה, מתוך כלל האוכולוסיה הבוגרת כאחוז עד שני אחוזים עדיין מרטיבים. כוונתי לומר, ברוב המקרים התופעה חולפת עד גילאי הבגרות אולם יש מקרים, כמו המקרה שלך, שהתופעה אינה חולפת. מה עושים? פונים לטיפול אצל רופא מומחה בתחום. על פי הגישות הרפואיות החדשות נהוג לברר מהן הסיבות לתופעה ובהתאם לכך להמליץ על טיפול. טיפול שנעשה כך מבטיח ברוב המקרים הצלחה בזמן הטיפול וגמילה בסיומו. הליקויים התפקודיים האחראים לתופעה הם - ריבוי שתן לילי כתוצאה מחוסר יחסי בהפרשה לילית של ההורמון ADH, ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן ו/או ליקויים ביקיצה. באופן יותר פשטני ניתן לומר שבדרך כלל הרטבת לילה נובעת כתוצאה מחוסר התאמה בין נפח השתן המיוצר לבין נפח השלפוחית. חוסר התאמה זה יכול לנבוע מריבוי שתן או ליקוי בשלפוחית או שניהם גם יחד. חשוב מאוד לציין שבשלב ראשון יש לוודא שלא קיימת בעיה אורגאנית כלשהי אשר גורמת לתופעה, כלומר יש לוודא שההרטבה היא הסימפטום היחיד. הטיפולים הקיימים הם טיפולים התנהגותיים או תרופתיים או שילוב בינהם. בגילאים בוגרים בדרך כלל מומלץ הטיפול התרופתי. הטיפול הנפוץ הוא שימוש בתכשיר מינירין. במקרה הצורך, ועפ"י האבחנה ניתן לשלב טיפול תרופתי נוסף או טיפול התנהגותי. מומלץ אם כן לפנות לרופא מומחה - אורולוג או נפרולוג המתמחים בתופעה, לשם שלילת בעיה אורגאנית כלשהי, אבחון הסיבות לתופעה והמלצה על טיפול בהתאם. הצלחה רבה וכל טוב