פורום נפרולוגיה ילדים

במסגרת הפורום "נפרולוגיה - ילדים" תענה ד"ר קלפר על שאלות בנושאים הבאים: יתר לחץ דם בילדים, הרחבת כליות (ילדים), ממצאים חריגים במערכת השתן באולטרה-סאונד עובר, זיהומים בדרכי שתן בילדים, אבנים בכליות (ילדים), חלבון בשתן של ילדים, הפרעות בתפקוד הכליות של ילדים, מחלות כליה תורשתיות, מומים מולדים בדרכי השתן, פגיעה כרונית בתפקוד הכליות ופגיעות נוירולוגיות שמלוות בהפרעה בתפקוד השלפוחית ומערכת השתן.
1096 הודעות
1073 תשובות מומחה

מנהל פורום נפרולוגיה ילדים

26/04/2014 | 22:57 | מאת: דורית

שלום האם לתינוק בן חצי שנה שיש פצעים בלחי כמו אקנה של מתבגר יכול לנבוע מבעיות בכליה? יש לציין שיש לו אגן דו צדדי ולא יודעים אם יש ריפלוקס עדיין

לקריאה נוספת והעמקה

על פצעים בעור לא ניתן לתת התיחסות בלי לראות. אבל באופן כללי אוכל לומר שלא ידוע לי על קשר בין הרחבת אגנים בכליות שיכולה להיות גם בתחום ההבשלה התקינה של הכליות לבין פצעים בעור

26/04/2014 | 22:53 | מאת: ציפי

שלום ד"ר רשמת מהנתונים שציינת לא נראה שיש בעיה מיוחדת החלבון בגבול הנורמה כלומר האם זה טבעי שלילד בן שש יש PROTEIN של 20 MG/DL ממה זה יכול לקרות? אני חשבתי שאסור בתכלית האיסור שיהיה חלבון

לקריאה נוספת והעמקה

חלבון כמצוין יכול להיות מושפע מריכוז השתן ולכן חשוב להראות את כל הפרמרטים לפני שמחליטים אם זה משמעותי.

חלבון כמצוין יכול להיות מושפע מריכוז השתן ולכן חשוב להראות את כל הפרמרטים לפני שמחליטים אם זה משמעותי.

26/04/2014 | 22:51 | מאת: אבנר

שלום באולטראסונד היה רשום אגן חוץ כלייתי דו צדדי. גדוש יותר בשמאל האם משמע שהוא מורחב? מה הסכנה במורחב? ומדוע אורך כליה ימנית 5.4 ואילו שמאלית 5 למה הן לא זהות? תודה מראש

ההבדל בגודל של הכליות בתחוןם המקובל- אנחנו יצורים לא לגמרי סימטריים וזה נורמללי לחלוטין. לגבי האגן החוץ כליתי שהוא וראינט של הנורמה לרוב הוא לרוב ייראה מעט מורחב ועדיף שתקבלו הסבר מקצועי פעם אחת ביעוץ נפרולוג מול דיאגרמה כדי שהדברים יובנו

24/04/2014 | 21:52 | מאת: אבנר

שלום אודה לך אם תתארי מה זה אגן חוץ כלייתי דו צדדי לתינוק בן חצי שנה. האם זה עוד כליה? האם זה מסוכן? האם זה משהו שיעבור? האם אפשר לחיות עם זה עד 120 שנה

לקריאה נוספת והעמקה

אגן הכליה הוא אזור בו מצטבר קצרות השתן שנוצר בכליה טרם זרימתו דרך השופכן לשלפוחית השתן- אין לי אפשרות כאן להביא דיאגרמה אך ניתן למצוא בקלות ברשת. אגן חוץ כליתי הוא וריאנט של נורמה בו במקום שאגן הכליה יהיה ממוקם במרכז הכליה הוא "הצידה"- תאור מאד פשטני. אם האבחנה אכן נכונה- שמדובר באגן אקסטרארנאלי- ואין הרחבה של הגביעים(שלוחות האגן לתוך רקמת הכליה) ואין לילד זיהומים בדרכי שתן לא אמורה להיגרם לו בעיה כלשהי. מאחר וגילו צעיר מומלץ שיהיה במעקב נפרולוג ולחזור על בדיקת האולרטראסאונד בהמשך

24/04/2014 | 21:48 | מאת: ציפי

שלום ד"ר ד"ר הילד שלי בן שש וחצי ועדיין מרטיב כל לילה בבדיקת שתן שעשו לו יצא לו Protein (U = 20 שזה MG/dl PH = 6 Urine Culture (Diaslide שלילית גם בבדיקה קודמת היה לו האם זה מסוכן? האם זו הבעיה שהוא מרטיב? למה יש לו חלבון בשתן? האם עליי לפנות

לקריאה נוספת והעמקה

נדמה לי שעניתי על כל מה שרלוונטי בשאלתך הקודמת

24/04/2014 | 21:08 | מאת: ציפי

שלום ד"ר ד"ר הילד שלי בן שש וחצי ועדיין מרטיב כל לילה בבדיקת שתן שעשו לו יצא לו Protein (U = 20 PH = 6 Urine Culture (Diaslide שלילית האם זה מסוכן? האם זו הבעיה שהוא מרטיב? למה יש לו חלבון בשתן? האם עליי לפנות לרופא?

לקריאה נוספת והעמקה

מהנתונים שציינת לא נראה שיש בעיה מיוחדת החלבון בגבול הנורמה - אפשר לחזור על הבדיקה אך לא נראה מדאיג. בהקשר זה חשוב גם לשים לב שאין דם בשתן או לויקוציטים המדדים היותר משמעותיים בהקשר של הרטבת לילה הם משקל סגולי של שתן ראשון שהילד מטיל בבוקר.

24/04/2014 | 14:33 | מאת: מרינה

שלום, אני בשבוע 25 להריון ובבדיקת אולטרסאונד מכוונת של מע' השתן נתגלו הממצאים הבאים: כליה שמאלית 20*20*37 אגן כליה - 10.7 הרחבה של האורטר פרייכימה דקה כליה ימנית - 20*16*37 אגן כליה - 8.2 פריכימה הודגמה תקינה עם גבהים לא מורחבים הודגמה הרחבה של האורטר שלפוחית שתן הודגמה תקינה כמובן שאפנה להמשך מעקב נפרולוגי במסגרת בית חולים, בינתיים אשמח לקבל הסבר אודות הממצאים והשלכות לאחר הלידה תודה רבה, מרינה

לקריאה נוספת והעמקה

אכן נראה לי יותר מתאים לקבל את ההסבר במסגרת יעוץ מסודר של נפרולוג ילדים

23/04/2014 | 14:11 | מאת: לירון

שלום ד"ר. בני בן 5 ומאז הגמילה מחיתולים (מגיל 3) עושה את צרכיו בתחתונים, ממש לעיתים רחוקות ניגש לשירותים. אני אובדת עצות ואינני יודעת לאן לפנות, גם רופאת הילדים לא יודעת לאן להפנות אותי...אשמח לעזרתך. תודה רבה.

ברוב המקרים האלו השיטה שעוזרת היא לא ללכת בכוח. לעיתים צעד אחורה מבטיח התקדמות רבה בכיוון הרצוי. ניתן להגיע להסכם עם הילד בשלב ראשון שיבקש טיטול ברגע שעליו להטיל שתן או מרגיש צורך להטיל צואה. אחרי שתקיימו הסכם זה אפשר להתקדם לאמצעים המקובלים

23/04/2014 | 16:09 | מאת: לירון

טיטול בגיל חמש? לא נשמע הגיוני מלבד זאת שהוא נמצא במסגרת גן עיריה וזה לא אפשרי שם... לאן מקובל לפנות?

11/04/2014 | 22:51 | מאת: שולי קורן

שלום, יש לי ילדה בת 14. בחצי שנה האחרונה היא החלה להצהיב. ביחוד הדבר בולט בכפות הידיים והרגליים ובפנים. כמו כן היא מתלוננת על קור בצורה אינטנסיבית וקיצונית גם כשהבית מחומם. בבדיקות דם שגרתיות ששלח אותה רופא הילדים לא התגלה שום דבר חריג וגם לו אין הסבר. אשמח לדעת לאיזה תחום ברפואה עלי לפנות. תודה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

הצהבהבות יכולה להיות ביטוי של עודף קארוטן בגוף : האם היתה ירידה ניכרת במשקל או עליה במשקל אצל הילדה? האם נבדקו תפקודי תריס וכל הפרמטרים של תפקודי כבד?

09/04/2014 | 23:15 | מאת: מנחם

שלום רציתי בבקשה לדעת איך קורה שבכמה איסופים שעשיתי בשנה וחצי האחרונה יצא חלבון גבוהה בין גרם לשני גרם ותמיד ידוע מהבדיקות שהחלבון השולט הוא אלבומין לדוגמא איסוף שבו פרוטאין יצא 1700 מג מתוכו 1500 אלבומין היום לאחר חצי שנה מאיסוף אחרון 2300 פרוטאין ומתוכם 820 מג אלבומין הייתי רוצה לדעת על מה מסתכלים באיסוף על הפוטאין או האלבומין תפקודי כליות כרגע תקינים לחלוטין מקבל 10 מג חוסמי ACE להורדת החלבון האם זה שהאלבומין ירד אומר שאני בירידה בחלבון או שיש עוד חלבונים שפוגעים בכליות ומסתכלים רק כל 2300 פרוטאין שזה גבובהה איך יכול להיות בפעם הראשונה הפרש כזה בין רמת החלבון לאלבומין סליחה על שאלותי הרבות ותודה על עזרתך

לקריאה נוספת והעמקה

נדמה לי שאתה אדם מבוגר והפורום הנוכחי נועד לשאלות בנושא נפרולוגיה ילדים. מציעה שתתיעץ עם נפרולוג מבוגרים וחשוב גם שתציין את סוג מחלת הכליות שאתה סובל ממנה ובגללה יש חלבון בשתן מקוה שאתה נמצא במעקב נפרולוגי מסודר

09/04/2014 | 19:15 | מאת: אילן

בני בן 17 אובחן בקיץ האחרון Henoch–Schönlein purpura מאז הפגיעה תוצאות בדיקות השתן מראות Erythrocytes (U)25 cell/µl האם תוצאה קבועה זו בחצי שנה האחרונה מהוווה סיכון כלשהיא האם הבעיה תיפתר מעצמה עם הזמן .. אנו כמובן במעקב חצי שנתי אצל נפרולוגית ילדים ונשמח לקבל עוד חוות דעת מה ניתן לעשות תודה האם זה

לקריאה נוספת והעמקה

כדוריות דם דמיה מוגברת בשתן יכולות להיות לאחר חלופ התקפ חריף של HSP חשוב לברר אם וכמה חלבון יש בשתן לעקוב אחר לחץ הדם וכן פרמטרים נופי השתן ובבדיקות הדם. המעקב הנפולוגי חייב להיות ארוך טווח במחלה זו

08/04/2014 | 11:17 | מאת: אביביתו

שלום במהלך ההריון אובחנה הרחבה של אגני כליה אצל העובר (זכר), במשך כל ההריון היתי במעקב, כולל בדיקות שנעשו שבוע לפני הלידה, וההרחבה הוגדרה "בינונית" יומיים לאחר הלידה התינוק עבר US ולא נמצאה הרחבה כלל. האם זה אפשרי? ייתכן וזו טעות? או שאני יכולה להיות רגועה?

לקריאה נוספת והעמקה

הרוב המכריע של הרחבות אגני כליות שמתגלות באולטראסאונד עובר חולפות במהלך המעקב לאחר הלידה - לרוב תוך כשנה כי מדובר בחוסר בשלות של המערכת ועיכוב קל בניקוז של השתן מכליות. לכן סביר שהדברים "יסתדרו"מעצמם. ההעלמות של הממצאים באולטראסאונד סמוך לאחר הלידה מוכרת אך מומלץ לחזור על בדיקת האולרטאסאונד כע ור חודש-חדישים ולוודא שאכן הממצאים חלפו כי בחלק הממקרים הממצא חוזר עם שיפור התפקוד הכליתי של התנוק והפרשה מוגברת של שתן. חזרתהממצא ברמה קלה- בינונית לא צמפריעה להעלמותו בהמשך כפי שצייני לעיל. חשוב להיות במעקב של נפרולוג ילדים ולעקוב אחר סימני זיהום בדרכי שתן

06/04/2014 | 15:52 | מאת: שאלה

שלום רב נכון לכרגע אני בשבוע ה20 להריון בסקירה מוקדמת נמצאו ציסטות סביב כלייה אחת כל השאר תקין היום לאחר מעקב הכל עדיין תקין והכלייה עם הציסטות מתפקדת היא גם גדולה בשני מלימטר ממה שהיא אמורה להיות.. רציתי לשאול אם ילד שנולד עם כלייה מולטיציסטית אחת בלי בעיות נוספות יתפקד ללא בעייה בהמשך חייו או שיכול להיות שבחייו הבוגרים הכלייה המולטיציסטית תדבחק ותשפיע גם על הכלייה השנייה?? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

חשוב שתקבלו יעוץ מסודר של נפרולוג ילדים לגבי ההבטים קצרי הטווח וגם ארוכי הטווח. וגם בהקשר לממצאים הרלוונטיים בעובר שלך. באופן כללי ניתן לומר שאם האבחנה אכן כליה מולטיציסטית דיספלסטית והכליה השניה תקינה לחלוטין הרי שהיא יכולה לספק תפקוד כליתי מספק עבור הגוף לשנים רבות מאד. אבל כאמור את הממצאים צריך לדון בהקשר הנתון בכל מקרה ומקרה מה עוד שמדובר בשלב מוקדם ואני מבינה שאהבחנה של כליה מולטיציסטית דיספלסטית בצד אחד עדיין בגדר חשד

08/04/2014 | 10:19 | מאת: מודאגת

מה זאת אומרת חשד? האם יש מצב שזו אינה כלייה מולטיציסטית? ורק אגני כלייה מורחבים? תודה

02/04/2014 | 14:03 | מאת: דנה

שלום. בתי בת 5 חודשים. נולדה פג. היתה לה דלקת בשתן והפנו אותנו לאולטראסאונד שקבע שיש אבנים בשתי הכליות. ממה האבנים? האם זה מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

בתנוקות שהיו פגים ומטבע גילם הצעיר נזקקו לטיפולים ותרופות (כולל משתנים) כדי לשרוד את שבועות החיים הראשונים, יש שכיחות לא מבוטלת של הסתידויות ואבנים בכליות. לכן זה לא לגמרי מפתיע. אבל חשוב להיות במעקב נפורלוגי כדי לעקוב נכון אחרי הממצא במיוחד שכבר היה זיהום בדרכי שתן שיכול ל"התלבש" על האבנים ואז לגרום לחזרות של הזיהום

01/04/2014 | 22:00 | מאת: סקוביבון

שלום לבת שלי יש יתר לחץ דם מזה כשנה וחצי. מטופלת בהורמון גדילה מזה ארבע שנים. בגלל קומה נמוכה. כעת 153 סמ. כל הבדיקות תקינות. עשינו לאחרונה הולטר שמצא כי יש יתר לחץ דם (ממוצע 139/70) אך היו מדידות גם של 149/80. מטופלת תרופתית ב אנלפריל 10 מג. בבדיקות שאני עושה לה בבית הלחץ דם תקין. אני מבולבלת. איזה מדד הוא הנכון? הייתי רוצה ללכת לפנימאי טוב שיעשה ניהול תיק.. שיראה את כל התמונה. הרופאים בבית חולים שבו אנו עושים את הביקורת מתחלפים כל פעם ואני מרגישה שאין מ מש כתובת. הייתי רוצה מישהו עם ראיה כוללת על הילדה. מה דעתך? רוב תודות

לקריאה נוספת והעמקה

ההולטר מראה מספר רב של בדיקות על פני 24 שעוןת ומה שחשוב מהו אחוז המדידות הגבוהות מכלל המדידות. לגבי ההשואה בין ההולטר למד לחץ דם הביתי חשוב לודוא שהמכשיר הביתי מודד נכון כי מכשירים אלו יוצאים מכיול מדי פעם ויש לבצע השוואה במרפאה בין הערכים במכשיר הביתי לבין המכשיר של המרפאה. לגבי מעקב לא ציינת בת כמה ביתך אבל נפרולוג - ילדים אם היא פחות מגיל 18 שנים- הוא הכתובת הנכונה

28/03/2014 | 14:06 | מאת: ת

ת

והשאלה?

28/03/2014 | 05:23 | מאת: מודאגת

שלום רב, אני בשבוע ה16 להריון ובסקירה המוקדמת הכל היה תקין פרט לכלייה שמאל של העובר בה נמצאו 4 ציסטות של עד 4 מילמטר- כלייה ימנית תקינה לחלוטין. האם הציסטות יכולות להיעלם? או שאני צריכה להפנים שכנראה במקרה הטוב לתינוק תהיה רק כלייה אחת?

לקריאה נוספת והעמקה

ציסטות בלשב כה מוקדם בכליה יכולות להצביע על היווצרות לא תקינה של הכליה וסבירות גבוהה שכליה מסוג זה לא תהיה תפקודית. יהיה חשוב במהלך ההריון לוודא שהכליה השניה תקינה מתפתחת תקין ואפילו בעודף בהשוואה לכליה רגילה וכמות מי שפיר תקינה וגם שיתר המערכות בסקירה המורחבת תקינות. רצוי גם יעוץ גנטי

24/03/2014 | 12:19 | מאת: Karolina

שהבוע 25 לא נצפו מומים. שבוע 31- הרחבת אגן מימין ללא גביעים. שמאל תקינה. מערכת כפולה דו צידי.מימין הרחבת אגן עליון ל 14.8 מ"מ -פרנכימה באיסור זה 2.5 מ"מ -פרנכימה של קוטב תחתון 6 מ"מ .-לא נפצתה הרחבה של ששופכנים . עובר נקבה. במשפחה של האב- ידוע על מערכות שתן כפולות. סיכום והמלצות : US בעוד חודש. להתחיל טיפול מונע אנטיביוטי ביונקים. האם כדי להתחיל טיפול מונע אנטיביוטי ?? זה לא מסוכן?? האם יש פתרון אחר?? בכבוד

יש עוד זמן עד הלידה ומקובל לחזור על סונר עוד לפני סיום ההריון ואז לתכנן מתי חוזרים על האולרטאסאונד אחרי הלידה. גם לגבי תכיפות המעקב ובדיקות הדמיה נוספות. מקובל לתת אניטיביוטיקה מונעת בחודש הראשון לפחות עד שמתברר המצב האמיתי של המבנה של מערכת השתן. מומלץ מעקב נפרולוג ילדים בנוסף למעקב אורולוגי

21/03/2014 | 11:06 | מאת: dafmic

שלום, לבני בן 4.5 חודשים, נמצאו לויקוציטים בבדיקת שתן. בתרבית נמצאה גדילה של Citrobacter freundii (עם עמידות לצפלקסין ולמוקסיפן/אוגמנטין). בבדיקה שבוע לאחר מכן נמצאו תוצאות זהות + המצאות של אריתרוציטים בשתן. לדעת רופאת הילדים המטפלת אין צורך באנטיביוטיקה בשלב זה מכיוון שאין כל סימנים או סימפטומים קליניים (ללא: חום/ שינוי בהתנהגות/ שינוי במראה/ הגדלת בלוטות/ הפרעה בגדילה/ סימני אי-נוחות במתן שתן), למעט ריח משונה מהשתן שהיה הסיבה להפניה מלכתחילה. הפנתה רק ל-US כליות כדי לוודא שאין פגם מבני שפוספס עד כה (סקירות בהיריון היו תקינות). אציין כי הילד אינו נימול, אך נעשו מאמצים רבים, בעיקר בבדיקה השניה, לקבל שתן סטרילי (אמצע הזרם, לאחר חיטוי). כעיקרון אני סומכת מאוד על הרופאה, אבל בעלי ניסיון הזהירו אותי שנזק כלייתי מתפתח מאוד מהר בגיל זה מדלקת לא מטופלת. האם לדעתך יש לטפל בכל זאת באנטיביוטיקה? או לבקש הפניה לבירור אצל מומחה לנפרולוגיה?

לקריאה נוספת והעמקה

לא ציינת פרט חשוב: מדוע הופנה הילד לבדיקת שתן! האם היה חום לא מוסבר או ירידה במשקל או חוסר עליה במשקל כמצופה לגילו? אני מסכימה כעקרון אם אי מתן טיפול במידה והילד מרגיש טוב ומשגש כרגיל. מסכימה גם עם ביצוע אולטראסאונד כליות בצרוף התיחסות לממצאים- אם היו כאלו בואולטראסאונד עובר- אך לבצע זאת בהקדם וגם היתי מוסיפה בדיקת דם לתפקודי כליה וסימני דלקת. יעוץ נפרולוג אחרי הממצאים רצוי גם אך רצוי לסיים את הברור בהקדם ולא על-פני שבועות רבים. וכמובן להיות קשוב למצבו של הילד כולל חום או חוסר שגשוג או חוסר תאבון או כל שינוי במצבו צריכים לגרור בדיקת שתן כללית ותרבית שתלקח עם קטטר ישירות מכיס השתן כדי לוודא אם הזיהום מתוך מערכת השתן או חיצוני בלבד - כלומר מאזור הערלה- ואז לא מסוכן

29/03/2014 | 18:28 | מאת: dafmic

תודה על תשובתך. כפי שציינתי בהודעה הראשונה - "ריח משונה מהשתן שהיה הסיבה להפניה מלכתחילה." מלבד זאת ללא סימנים או סימפטומים קליניים. (לאחר כשבועיים הופיע מעט חום, 37.5, אך נלווה להצטננות - נזלת, צרידות, שיעול ואודם בגרון. חלף לאחר יום). לא נמצאו כל ממצאים חריגים ב-US. שוב תודה רבה.

13/03/2014 | 22:33 | מאת: רביע

מה ההמלצות לחולי מטופל בדיאליזה ?

לקריאה נוספת והעמקה

כאמור בהיותי נפרולוגית ילדים אתרכז רק בנושא זה בילדים. לגביהם חשוב להתיחס לדיאליזה כ"גשר" שמאפשר איזון הפרעות קיימות עד למציאת תורם מתאים. ללא ספק המרטה העיקרית בטיפול בילדים עם אי ספיקת כליות סופנית הינה הבאתם בהקדם ובמצב גופני אופטימלי להשתלת כליה מוצלחת

13/03/2014 | 11:25 | מאת: טירה

מהן המלצותיך בבניית תכנית מניעה מתאימה למחלה , לאוכלוסייה הכללית , לאוכלוסייה בסיכון , ולאנשים שלקו בתופעה ?? מדובר על אי ספיקת כליות כרונית .

לקריאה נוספת והעמקה

נדמה לי שלא ניתן לתאר בתשובה במסגרת הנתונה נושא כה רחב. אומר רק שמאחר ואי ספיקת הלכיות הכרונית בילדים קשורה בלפחות ממחצית מהמקרים בסיבות מולדות חשוב לעקוב מקרוב אחרי ילודיים ובהמשך ילדים שאובחנו באולטראסאונד עובר כסובלים ממומים כליתיים כ. המעקב לטווח ארוך במסגרת מרפאה נפרולוגית בשיתופ פעולה הדוק עם אורולוגים ולעיתים מקצועות נוספים. מניעת השמנת יתר בילדים אלו כמו-גם בילדים שנולדו פגים היא מרכיב חשוב ביותר במניעת מחלות כליה בהמשך

13/03/2014 | 09:11 | מאת: טירה

מהן המלצותיך בבניית תכנית מניעה מתאימה למחלה , לאוכלוסייה הכללית , לאוכלוסייה בסיכון , ולאנשים שלקו בתופעה ??

במה מדובר ?

12/03/2014 | 18:24 | מאת: נעמה

ד"ר קלפר שלום האם בדיקת איסוף שתן בבית צריכה להיות שמורה במקרר ? תודה נעמה

למשך 24 שעות של ביצוע האיסוף לא. אם לא מוסרים דגימה מהאיסוף למחרת אלא רק כעבור מספר ימים אז רצוי לשמור במקרר

12/03/2014 | 18:11 | מאת: נעמה

ד"ר קלפר שלום יש לי ילד בן 4 חודשים שראו שיש לו אבן בכיליה , התבקשנו לעשות לו בדיקות דם ושתן , שאלתי היא מה גורם להיווצרות אבן אצל תינוק , וכיצד אפשר לעשות את איסוף השתן למשך 24 שעות אצל תינוק האם אפשרי לעשות זאת בבית ע"י שקיות לבידקות שתן? אודה לתשובתך ננעמה

לקריאה נוספת והעמקה

אבן בכליה אצל תינוק כה צעיר לא שכיחה מאד ואם לא היה פג או מקבל תרופות שמגבירות את הסיכון לאבנים צריך לבצע בדיקת שתן- רצוי איסוף- שבאמצעותה ניתן למדוד כמותית חמרים שמופרשים בשתן ובכמות מוגברת מהרגיל ואחראים ליצירת אבנים. את החמרים הנ"K שמופרשים בשתן אנשים וגם תנוקות מסוימים בצורה מוגברת ניתן לפעמים למדוד בדגימת שתן אך ברור כי זאיסוף שתן יותר אמין ומשמעותי. לפי שקולדעת הרופאים שמטפלים בתנוק אפשר לשקול גם הכנסת קטטר וביצוע איסוף שתן של 10-12 שעות. עם שקיות זה לרוב כמעט בלתי אפשרי לקבל כמות שתן משמעותית לביצוע הערכה כמותית נכונה

13/03/2014 | 08:59 | מאת: נעמה

ד"ר רוקסנה שלום תודה רבה על תגובתך, אני קיבלתי היום את תשובות בדיקות הדם והשתן יצא שתפקודי הכליות תקין, אבן לא מזוהמת , קלסיום תקין האם עדיין חשוב לבצע את הדיקה של איסוף שתן לפני שאני מגיעה לנפרולוג תודה נעמה

מאחר ואיני מכירה את כל הנתונים במקרה הנדון איני יכולה להוסיף המלצות מעבר למה שכבר כתבתי

05/03/2014 | 16:06 | מאת: בת שבע

שלום רב, לאחר שבהריון נצפתה בעיה בכליה הימנית לעוברית- כליה מורחבת, לאחר הלידה בוצע אולטרסאונד שבו ראו הרחבה דיפוזית של כל הגביעים, אגן כליה פתוח אך לא מורחב. פרנכימה תקינה.כליה שמאל תקינה לגמרי. שלפוחית השתן מלאה ותקינה.לא ראו חסימה ואמרו שקרוב לוודאי זה ריפלוקס בדרגה גבוהה, ביצענו ציסטוגרפיה שלמרבה ההפתעה יצא תקין לחלוטין. יש לנו המשך בירור עם נפרולוג. האם הבעיה יכולה להיעלם מעצמה? ולא ימצאו כלום? ומה זה יכול להיות אם לא ריפלוקס? אודה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט בעיה יכולה להעלם מעצמה כי לעיתים קרובות מדובר בחסור בשלות של תנועתיות האורטרים(שופכניO) שמסתדרת עם הגיל ואז כל ההרחבות חולפות. תמשיכו מעקב נפרולוג ילדים וגם מעקב שתן לאחר זיהומים

05/03/2014 | 08:58 | מאת: דליה

הבת שלי בת 9.5 הייתה מטופלת מגיל 5 בערך בנוביטרופן בגלל בריחות שתן(הרופא טען שיש לה שלפוחית מאוד קטנה ולכן השתן בורח) עד לפני שנה בערך טופלה בנוביטרופן יש שיפור מאוד גדול אך עדיין יש בריחת שתן מאוד קטנה. אשמח לקבל ייעוץ איך אני ממשיכה מכאן? מה אפשר עוד לעשות מלבד לתת לה עוד תרופות?? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אם כל הבדיקות שתן תקינות וגם אולרטאסאונד כליות ושלפפוחית כולל התרוקנות כיס שתן תקינות חשוב להגיע לנפורלוג ילדים ולברר מצב של עצירות שגורמת לקושי בשליטה על כיס השתן. חשוב לראות את כל הבדיקות בהקשר הזה

25/02/2014 | 11:48 | מאת: יעלה

הי, לאחר הלידה, גילו לבני בבדיקה שגרתית אגן כליה מורחב בצד שמאל, של כמה מילימטרים בודדים ושלחו למעקב בלבד, לפני שלושה חודשים, בגיל שנה, גילו החמרה קלה ושלחו לבדיקה נוספת לפני המלצה לניתוח. יש סיכוי למרות ההחמרה שזה יעלם מעצמו? אשמח להבין בבקשה מה ההשלכות של אגן כליה מורחב ומדוע לנתח אם אין דלקות והכליה מתרקונת, אמנם לאט יותר מהשניה, אבל לא חסומה. הבנתי שיכול גם לעבור מעצמו. אשמח להבין גם מהו בדיוק ההליך בקיים בלייזר, כמה ימי אשפוז ומידע כללי בנושא תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לא ציינת האם בוצע מיפוי כליות שהוא הכי משמעותי בד,כ בהחלטות על צורך בניתוח. בכל מקרה הרחבות שבדרגות בינונית שהמיפוי שלל חסימה משמעותית יכולות להסתדר תוך כדי מעקב אך חשוב שתהיה הגדרה ברורה של חומרת ההפרעה לניקוז השתן

25/02/2014 | 15:48 | מאת: יעלה

בוצע מיפוי כליות בו נראה בבירור שכליה אחת מתרוקנת בצורה איטית מהשניה, אבל היא התרוקנה בכל זאת

קיימים קריטריונים די ברורים לגבי סוג וחומרת המממצאים במיפוי שמצריכים התערבות ניתוחית ולרוב זאת החלטה של אורולוגים לאחר הסתכלות על בדיקות אולטראסאונד במעקב ותוצאות המיפוי השלמות- לא רק הפענוח אלא גם הבדיקה האיזוטופית עצמה. אם יש לכם ספק תמיד מומלץ לחפש עוד יעוץ

19/02/2014 | 21:44 | מאת: רביע

מהי הפרוגנוזה של חולים במחלה ובמה היא תלויה ? (אי ספיקת כליות)?

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה כללית מדי ולדעתי חורגת מתחום התמחותי - נפרולוגיה ילדים

השאלה כללית מדי ולדעתי חורגת מתחום התמחותי- נפרולוגיה ילדים

17/02/2014 | 15:02 | מאת: אמא

שלום, לביתנו בת השנה וחצי התגלתה דלקת חמורה בשתן, לפי דברי הרופא גם בכליות. הדלקת לוותה בחום של 41 מעלות... בתחילה קיבלנו טיפול של זינט, אך בשל העובדה כי הילדונת הצליחה לספוג רק את המנה הראשונה, ולאחר מכן הקיאה את התרופה, קיבלה ביומיים שלאחר מכן זריקה ולאחר שהגיעה תוצאת תרבית השתן קיבלה אנטיביוטיקת רספרים. הופננו לאולטרא סאונד כליות, התוצאות מדאיגות אותנו והן: כליה שמאלית הודגמה בגודל כ 7.2 ס"מ, פרנכימה שמורה. מערכת מאספת גדושה, אגן ברוחב 0.8 מ"מ, אין אבנים. כליה ימנית הודגמה בגודל 7.1 ס"מ, פרנכימה שמורה. מערכת מאספת תקינה ללא גודש. אין אבנים. איזור אדרנלים תקין. כיס שתן הודגם עם רירית וגבולות תקינים. הרופא אמר לנו שהתוצאות אינן תקינות ונשלחנו לבדיקת ציסטוגרפיה רטרוגרדית. האם אכן ממה לחשוש.... יש לציין שהילדונת היתה עם חום גבוה מאוד קצת יותר מ48 שעות על להתחלת הטיפול התרופתי, אנו חוששים מאוד מנזק בלתי הפיך...

לקריאה נוספת והעמקה

לא ניתן כעת לאמוד אם נותר נזק מהארוע של זיהום בכליה (קרוב לוודאי) יהיה צורך להעזר בסבלנות להמתין לפחות 6 חדישם לבדיקת מיפןי כליות DMSA כדי לראות זאת. מה שצריך בינתיים זה לברר גורמים מסיעיים להופעת זיהום חוזר ולהגיב במהירות במקרי חום או חשד אחר לזיהום בדרכי שתן ע"י ביצוע בדיקת שתן וברור תוצאות בהקדם. מקובל לבקש בדיקת ציסטוגרפיה אחרי ארוע של זיהום בדרכי שתן מלווה חום גבוה במידה ובדיקת האולטראסאונד אינה תקינה.

17/02/2014 | 13:38 | מאת: חני

נושא : המשך בדיקת שתן שלום דוקטור, בהמשך לפנייתי הקודמת שהנושא שלה:בדיקת שתן, רציתי לדעת האם אפשר לדעת אם יש החמרה או הטבה, מבחינת הקריאטנין וכמות החלבון, .במחלה שלי האלבומין הוא החלבון המופרש בשתן. בדיקה ראשונה : protein total /crea נעשתה ב- 20.12.13 ולהלן התוצאה: protein tot quant-urine : 1.73 g/l protein total/creatinine 0.99 gr/gr creat creatinine urine 174.0 mg/dl בדיקה שניה נעשתה לאחר חודשיים,ונעשה בטעות במקום פרוטאין אלבומין קריאטנין רטיו. ואלה התוצאות: chermistry urine (30-220) creatinine urine 288.7 mg/dl ( albumin urine 1180.7 mg/l (0.0-30.0 )albumin/creatanine ratio 408.97 mg/g creat (0.00-30.00 תודה מראש על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

לא ניתן להשוות בין הבדיקות מאחר ובאחת מהן נבדק חלבון כללי- PROTEIN ובבדיקה השניה נבדק אלבומין

שלום ד"ר רוקסנה, רציתי לברר מבחינה תזונתית, מה ההמלצות התזונתיות לגרם חלבון לק"ג משקל גוף ליום לילדים? אשמח לדעת גם עכשיו לילד בן שנה וגם להמשך גדילתו. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

לגבי ילד רגיל ההמלצות של 2-2.5 גר/קג/יוןם חלבון אבל רצוי להיות בקשר עם דיאטנית. לגבי ילד עם בעיה כליתית רצוי לדון עם הרופא שלו לגבי ההמלצות המתאימות אם בכלל יש צורך בכך

16/02/2014 | 19:02 | מאת: חני

שלום דוקטור האם בדיקת אלבומין קריאטנין רטיו ובדיקת פרוטאין טוטל קריאטנין הם שני בדיקות שתן שאפשר להשוות בינהים ? עשיתי את שני הבדיקות בהפרש של 3 חודשים ורציתי לדעת אם אפשר להשוות בינהים או שכל בדיקה בודקת משהו אחר יש לי מחלת כליות שמתבאטת כרגע בהפרשת אלבומין בשתן תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שתי הבדיקות בודקות דברים מקבילים במידה מסוימת. חלבון בשתן מורכב מאלבומין ועוד חלבונים נוספים. ישנן מחלות בהן יש הפרשה במיוחד של חלבונים אחרים ואז היחס חלבון קראטינין יהיה הרבה יותר חרגי מאשר אלבומין קראטינין. הבדל נוסף הוא שיטת הבדקיה של חלבון ואלבומין בשתן כך שאם רוצים להשוות רצוי כל בדיקה עם עצמה לאורך הזמן: חלבון /קראטינין כעת לעומת הקודם ואלבומין/קראטינין כנ"ל

15/02/2014 | 09:06 | מאת: אברהם

ביקרתי עם בני בן ה10 חודשים במיון ילדים ובבדיקת שתן בסטיק רשום 500 מ"ג +++ על רקע מחלת חום אבחנו דלקת באוזן ואם זאת שלחו אותנו הביתה בטענה שהשתן תקין האם דרוש בירור נוסף ? האם באמת תקין ? האם יש צורך לפנות לרופא נרפולוג ? רופאת המשפחה אמרה שזה יחלוף מעצמו תודה מראש אברהם

לקריאה נוספת והעמקה

בזמן מחלת לום ובמיוחד כשיש מידה מסוימת של התיבשות כי וודאי הילד לא שתה הרבה בשל הדלקת באוזן- יתכן שתן מרוכז והסטיק יכול "לזייף" ולהראות איכוז גבוה של חלבון. מומלץ לחזור על בדיקת השתן עוד מספר ימים כשהילד שותה ואוכל רגיל והחום ירד

13/02/2014 | 17:27 | מאת: דודי

שלום רב, בני בן ה- 17 , עשה בדיקות בצו ראשון ובבדיקות שתן התקבלו תוצאות קצת מדאיגות: protein/creatinine 782.28 protein 100 בעיקרון מדובר בילד בריא המתאמן בחדר כושר ואוכל בריא מה אומרות התוצאות האלו ? מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

במידה ופרט לחלבון אין בשתן דבר חריג כמו כדוריות אדומות ובמידה ולחץ הדם תקין וכל בדיקות הכימיה של הדם תקינות יש סבירות שמדובר בהפרשה מוגברת של חלבון שקשורה לתנוחת עמידה ואשר נעלמת בשכיבה. בכל מקרה כדי להגיע לאבחנה זו חייבים לבצע את כל הבדיקות כולל אולטראסאונד כליות וגם מה שמכונה איסוף שתן מפוצל: יום ולילה- ולהגיע לסיכום דברים אצל נפרולוג- אפשר ילדים. הברור הכללי והמקיף מחויב בכל מקרה כי חלבון בשתן יכול להיות גם סימן של מחלת כליות התחלתית.

10/02/2014 | 16:42 | מאת: אבא

שלום רב, בני בן חודשיים. עקב עיוות קל באוזן נשלחנו לביצוע אולטרסאונד כליות, בבדיקה גילו הרחבה של אגן הכליות של 2.1 מ"מ. בעקבותיה החליטו לשלוח אותנו לנפרולוג. שאלותיי הן: 1. האם יכול להיות שהבדיקה תהא לא מדויקת ב-2 מ"מ ובעצם אין בעיה? 2. האם יכולה להיות החמרה במצב ומה המשמעות שלה? 3. אם ההרחבה אינה דינמית האם יהא לה השפעה כלשהי על המשך חייו?

לקריאה נוספת והעמקה

הרחבה של 2 מ"מ של אגן כליה בגיל חדישים המידה והכליות והשופכנים תקינים לחלוטין ואין בעיות גם בשלפוחית התשן לפי האולרטאסאונד- היא בתחום הנורמה. ולא מהווה סימן למחלה או מום מולד. כן מומלץ מעקב כי בחדשי החיים הראשונים התפקוד הלכיתי מתגבר וחשוב לראות שההרחבה שקיימת לא מתקדמת לדרגות שמחייבות ברור לגבי הפרעה משמעותית- מדובר ובהרחבות של מעל 15-20 מ"מ. מומלץ בהחלט מעקב נפרולוגי

08/02/2014 | 17:50 | מאת: ליאור

בת 3.5 שנים בשל חום גבוה ולתלונות על כאבי בטן וגב נלקחה בדיקת שתן אשר הכל יצא NEGATIVE פרט לחלבון שיצא ערך של 10. תרבית השתן הראתה Enteroc faecalis . האם זוהי אכן דלקת בשתן/בכליות למרות שבדיקת השתן ללא ליקוציטים/ניטרריטים וכו'? האם מוקסיפן הוא טיפול מתאים? והאם יש לחזור על הבדיקה לאחר הפסקת האנטיביוטיקה?

לקריאה נוספת והעמקה

אכן נדיר למצוא זיהום בדרכח שתן וודאי בגיל 3 שנים ללא לויקוציטים(תאי דלקת בשתן) אבלאם כל הפרמטרים היצביעו על תהליך זיהומי והשתן נשלח בצורה אמינה 0 הכי טוב מקטטר - טרם התחלת הטיפול כנראה שמדובר באמת בזיהום בשתן אך בהחלט מקרה לא אופייני. רצוי לעקוב מקרוב מה קורה תחת הטיפול האנטיביוטי לבצע סונר כליות ותפקודי כליה ולהיות במעקב לגבי זיהומים חוזרים ושקילת צורך בבדיקות הדמיה נוספות בהתאם לממצאים בסונר

08/02/2014 | 14:07 | מאת: רביע

מהו ההשכלות על המשק של מחלה אי ספיקת כליות כרונית ?

לקריאה נוספת והעמקה

אי ספיקת כליות כרונית סופה להגיע לאי ספיקת כליות סופנית כלומר תתורך בדילאיזה או השתלת כליה. קצב ההידרדרת תלוי בשלב של אי ספיקת כליות כרונית וחומרת תהליכים נלווים כגון יתר לחץ דם או פרוטאינוריה כולל שליטה עליהם באמצעים תרופתיים

05/02/2014 | 08:50 | מאת: טיבה

אני אמא לילד בן 6שאובחן מגיל חודשים עם דנט הילד פשוט לא זז בעקומת גדילה גובה100 משקל 17 המליצו באדנדו על הורמון גדילה למרות שלא חסר לו שאלתי היא האם נתקלת במקרה שילד חולה במחלה כליתי וקבל הורמון גדילה למרות שלא חסר לו אם התשובה כן רוצה לדעת אם עזרו לו הזריקות לגדול

לקריאה נוספת והעמקה

הורמון גדילה הוא טיפול מקובל בילדים עם הפרעה כרונית בתפקוד הכליות בתאני שהילד מקבל את כל הקלוריות שאמור לקבל. במחלת דנט יש לרוב תפקוד כליתי שמור בלשבים מוקדמים אך יש הפרעות במלחים שגם פוגעות בצמיחה ואותן יש לתקן כדי להיע לצמיחה משופרת. בנוסף בשל ריבוי השתיה יש וודאי קושי להגיע לאספקה מתאימה של קלוריות. הורמון גדילה יכול לשפר מצב זה במידה מסוימת בתנאי שיתר הפרמטרים נשלטים ומאוזנים היטב

21/04/2015 | 12:45 | מאת: אלי

גם לי יש שני ילדים הילד השני היה עד גיל13נמוך אחרי גיל שלוש עשרה הוא צמח בלי כלום ובלי שטויות

21/04/2015 | 13:20 | מאת: אלי

יש לי שאלה האים מישהו בפורום מוכר בביטוח לאומי עקב מחלת דנט

02/02/2014 | 17:59 | מאת: ריקי

שלום אני מודאגת. הבן שלי בן שש וכל לילה עדיין עושה פיפי מאז שהוא תינוק. במשך היום אין בעיה עם צואה ושתן . בלילה עושה פיפי ובבוקר אפילו לא יודע מזה. שינה ממש חזקה עשינו לו בדיקת שתן וגם אולטראסונד הנה התוצאות "כליות בגודל דומה ותקין. אין עדות בכליות לגושים סולידיים, אבנים או הידרונפרוזיס. כיס שתן במבנה תקין, ללא שארית שתן לאחר התרוקנות. קיבולת השלפוחית לפני התרוקנות כ 150 סמ"ק." גם בדיקות דם ושתן נראות תקינות רופא משפחה מפנה אותנו למכון שינה. האם זה מסוכן מכון שינה לילד? כי אולי שמים לו אלקטרודות בעיתיות? בנוסף על איזו בדיקה נוספת את ממליצה. אנו כבר ממש מיואשים מזה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כ 10% מהילדים בגיל זה עדייןמרטיבים בלילה. אם כל הבדיקות של דם שתן אולרטאאונדתקינות והילד צומח כמצופה לגילו לא נראה שיש בעיה. אפשר יהיה לעבוד אחתו על נושא הרטבת הלילה באופן התנהגותי כהוא יהיה מעונין כשזה יפריע לו. אבל לא יהיה נכון ליצור לחץ סביבתי כעת כי כאמור זהו שלב התפתחותי. לגבי מבחן שינה אין שום דבר בעיתי לגבי הבדיקה עצמה אבל אם את דואגת רצוי שתבקשי הסבר בפגישה המקדימה עם הרופא שמנהל את מעבדת השינה

29/01/2014 | 13:02 | מאת: משה

שלום, בילדותי סבלתי מבריחת שתן בלילה, הבעיה נפתרה לאחר תקופה ארוכה של שימוש במינירין. כעת, בשנים האחרונות (גיל 24) נראה שהבעיה חזרה באופן קטן יותר. במידה ואני שותה במהלך הערב, בוודאות תהיה בריחה (לא גדולה כמו בילדות, אך עדיין גם לא זעירה) של שתן במהלך השינה. במידה ואינני רוצה שהדבר יקרה, עלי לא לשתות החל משעה 06 אחה"צ. בלת נסבל. מה הבעיה לדעתך והאם יש פתרון?

ידוע שיש כ1% מאלו שסובלים מהרטבת לילה בילדות שנותרים עם הבעיה בבגרות. אבל אם הפסקת לחלוטין להרטיב בלילה למשך יותר מחצי שנה בעבר וחזרת יש לבצע לדעתי ברור קצר לשלול בעיות בריכוז השתן. כולל בדיקת שתן בדגימה ראשונה של בוקר אחרי שכל הלילה לא שתית, בדיקת דם לתפקוד כליות ואולטראסאונד כליות כולל הערכת נפח מקסימלי של כיס השתן ושארית אחרי התרוקנות. רופא המשפחה או נפרולוג או אורולוג יכולים לבצע זאת ולחוות דעה לגבי התוצאות

28/01/2014 | 07:50 | מאת: רביע

מחקרים/ניסויים קליניים אחרונים שנערכו בנושא המחלה ? •אי ספיקת כליות •

לקריאה נוספת והעמקה

צריך למקד את השאלה. יש אין סופ מחקרים בכל ההבטים של אי ספיקת כליות כרונית וסופנית

27/01/2014 | 22:36 | מאת: רביע

דרכי טיפול חדישים למלה ? (אי ספיקת כליות כרונית )…

לקריאה נוספת והעמקה

הטיפול באי ספיקת כליות סופנית הוא בינתיים דיאליזה והשתלת כליה

26/01/2014 | 12:34 | מאת: רביע

דרכי אבחון חדישים למלה ? (אי ספיקת כליות כרונית )…

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקות דם לתפקוד כליתי אולטראסאונד כליות בדיקות שתן כולל איסופי שתן להגדרת התפקוד הכליתי והפרשה חריגה של חלבון או חמרים אחרים

25/01/2014 | 22:32 | מאת: אדי

כחלק מטיפול בהרטבת לילה ביצענו לבני בן ה- 10 בדיקות שתן בהם נמצאו בבדיקת ERYTHROCYTES-U STRIP – 170. הבדיקה בוצעה בחודש 11/13. היום שחזרנו על אותה הבדיקה התקבלה התוצאה 335. אולטרסאונד כליות יצא תקין ובדיקת דם לתפקודי כליות יצאה גם היא תקינה. כרגע אנחנו מבצעים בדיקת ציטולוגיה (האם יש סיבה לבדיקה זו ) דבר נוסף הוא ספורטאי שמתאמן אינטנסיבית לטניס.

לקריאה נוספת והעמקה

כדוריות אדומות בשתן יכולות להיות קשורות למאמץ גופני ניכר כך שהיה מומלץ להימנע ממאמץ גופני למשך 24-36 שעות ואז לחזור על בדיקת השתן כולל מיקרוסקופיה של השתן. היה כדאי לבצע בדיקת שתן כללית לכל בני המשפחה- הורים אחים כי יש מצבים משפחתיים תושתיים בהם יש דם בשתן אך במידה והתפקוד הכליתי ולחץ הדם תקינים ובשתן אין חלבון זהו מצב שדורש מעקב בלבד כי מדובר במצב מולד של "מסננת דקה" בכליה- בצורה פשטנית. מומלץ מאד שהילד יופנה לנפרולוג להערכה ולא רק לאורולוג.

25/01/2014 | 07:33 | מאת: rabea

מהם גןרמי הסיכון הנפוצים יותר בארץ למחלה זו ? האם קיימים מאפיינים לארץ ? )מחלת אי ספיקת כליות כרונית )

לקריאה נוספת והעמקה

הסיבות לאי ספיקת כליות כרונית בילדים הן: מומים מולדים במבנה הכליות ומערכת השתן, תסמונת נפרוטית שאינה מגיבה לטיפולים אימונוסופרסיביים, מחלות תורשתיות כליתית כגון: נפרונופטיזיס (מחלה שבה יש ציסטות קטנות שמחליפות בהדרגה את רקמת הכליה ובעשור השני לרוב ולעיתים כבר בראשון לחיים מתפתחת אי ספיקת כליות סופנית), מחלת אלפורט שבה גם יש פגם מולד מבנה של ה"מסננת" של הכליה, מחלות דלקתיות מסוג גלומרולונפריטיס על רקע לופוס או IGA NEPHROPATHY או על רקע מחלת חנוך-שונליין, תסמונת המוליטית אורמית

בתי בת ה-4 סובלת לאחרונה מזיהומים בדרכי השתן. מסיימים אנטיביוטיקה ושוב הדלקות חוזרות במהלך חודשיים. בבדיקת U.S כליות יש הרחבה של המערכת המאספת. הילדה כשהייתה תינוקת נפגעה בראשה. (היום עם אוטיזם) רמת הקריאטינין מוגברת אצלה וכן B12 ברמות גבוהות. אילו בדיקות עליה לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

מומלץ להגיע עם הנתונים הקיימים לנפרולוג ילדים לדיון סיכום ראשוני הערכה כולל מדידת לחץ דם והחלטה לגבי המשך ברור וטיפול. לקראת פגישה זו כדאי גם לבצע (כשהילדה לא בזמן זיהום פעיל בדרכי שתן) גם איסוף שתן 24 שעות לקראטינין חלבון אלבומין וסידן

18/01/2014 | 08:15 | מאת: gali

שבת שלום! בני בן 14 בעקבות שתן כהה עבר בדיקות דם ושתן. השתן היה תקין אך חלק מבדיקות הדם לא.להלן התוצאות הבעיתיות:המוגלובין 16.1(נורמה 16 ),wbc-5.57 (נורמה עד 5.3) Iron-128 (נורמה עד 120 ) קריטנין 0.87(נורמה עד 0.77 ).רופאת הילדים הפנתה אותנו לבדיקות דם חוזרות ונוספות כולל איסוף שתן ל24 שעות . על איזה בעיה כליתית מעידים תוצאות אלה ? אודה לתשובתך מראש ובברכת שבת שלום אמא מודאגת.

לקריאה נוספת והעמקה

התוצאות של ציינת לא מעידותבהכרח על בעית כליה. לא הבנתי בדיוק לגבי השתן- האם הוא תקין לחלוטין כולל בבדיקה מיקרוסקופית או שיש כדוריות אדומות או לבנות או חלבון? הקראטינין אמנם הינו פרמטר שמבטא את תפקוד הכליות בבדיקות דם אך רמתו תלויה גם במסת השרירים של הנבדק כפועל יותא של מסת השרירים, גובהו וילו. לכן אני אומרת שצריך להביא את הילד ליעוץ נפרולוגי עם כל התוצאות כולל בדיקת שתן עדכנית.

שלום לבני בן החודשיים יש כבר יותר משבוע דם טרי בצואה (בכל יציאה). כל הבדיקות תקינות (כולל תרבית צואה). מתנהג כרגיל, ללא חום וללא ירידה בתאבון. או במשקל מטופל בציפרוויט פורטה למניעה לאחר שבגיל 8 ימים חלה בדלקת קלה בדרכי השתן (טופל בגראמיצין בזריקות). הדלקת עברה וכל הבדיקות תקינות (כולל אולטרסאונד של דרכי השתן). האם יכול להיות שהדימום הוא תופעת לוואי של האנטיביוטיקה? האם יכול להיות שיצרה פגיעה במערכת העיכול? האם יש צורך בהמשך מתן אנטיביוטיקה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אנטיביוטיקה שניתנת למניעת זיהומים חוזרים בדרכי שתן יכולות להיות תופעוץ לוואי כולל הרס של הפלורה הטבעית של חידקים שיושבים במעי ומשנית לכך התפתחות נטיה מוגברת לזיהומי מעיים. לרוב אין כל בעיה במתן האנטיביוטיקה המונעת והניסיון מוכיח שבעבר כשהיה נהוג לתת אנטיביוטיקה מונעת אחרי ארוע בודד של זיהום בדרכי שתן לפרקי זמן ארוכים מאד לא היו בעיות מיוחדות. לגבי נחיצות המשך מתן האנטיביוטיקה רצוי לקבל יעוץ מסודר של נפרולוג ילדים לגבי ממצאים ספציפיים בזמן הזיהום בשתן שהיה ואז להחליט על נחיצות המשל הטיפול האנטיביוטי

16/01/2014 | 18:18 | מאת: שאול

בשבוע 30, עובר זכר, מערכת מאספת כפולה בשתי הכליות, באחת מהן אגן כליה מורחב 13 ממ "אקסטרה רנלי" (מחוץ לכליה לפי גוגל), שתי הכליות גדולות משבוע ההיריון. מבנים תקינים לפי אולטרסאונד, כמויות מים כנל. ביעוץ גנטי נאמר שיש הידרונפרוזיס והפנו לדיקור מי שפיר. האם מדובר בהידרונפרוזיס? אם כן מה המשמעויות והאם יש מקום לדאגה? בהנחה שתפקודי הכליה תקינים האם הרחבת אגן כליה מחוץ לכליה נחשבת חמורה מהרחבה בתוך הכליה או להיפך?

לקריאה נוספת והעמקה

אגן כליה מעל 7 מ"מ בשבוע 30-32 נחשב למורחב קלות. הרחבה של 13 מ"מ נחשבת לרחבה בינונית. מעל 15 מ"מ -18 מ"מ ההרחבה מדורגת למשמעותית-חמורה. הדרוג מתיחס לסיכוי.הסתברות שאותה הרחבה של אגן מהווה ביטוי להפרעה במבנה מערכת השתן. הסיכוי משתנה בין 12% עבור הדרגות הקלות לבין 85% לדרגות המשמעותיות. המינוח הלועזי להרחבת אגן הינו הידרונפרוזיס. לגבי הסיבות השונות של הפרעות במבנה מערכת השתן שיכולות לגרום להרחבת אגן כליה או למשמעות מצב של הרחבה של אגן חוץ כליתי(אקסטרארנאלי) רצוי לקבל הסבר מסודר במסגרת יעוץ טרום לידתי של נפרולוג ילדים

15/01/2014 | 12:20 | מאת: איילת

שלום רב, אני ילדתי את בני לפני כחודש. במהלך ההריון נמצא כי לעובר אגני כלייה מורחבים. 24 שעות לאחר הלידה ביצענו אולטרסאונד שאישש את ממצא זה. בהמשך ביצענו ציסטוגרפיה שהדגימה רפלוקס דרגה 5 בצד ימין ורפלוקס דרגה 4 בצד שמאל. כבר מיום לאחר הלידה, לאחר בדיקת האולטרסאונד התחלנו לתת לבני אנטיביוטיקה (צפוויט. תחילה 1.6 מ"ל ולאחר מכן ירדנו ל-1 מ"ל). לאחר קבלת תוצאות הציסטוגרפיה ההנחייה הייתה להמשיך את הטיפול האנטיביוטי עד גיל שנה, ואז לבצע ציסטוגרפיה נוספת ולשקול את המשך הטיפול בהתאם. שאלתי היא - מכיוון שבעצם מיום היוולדו הוא מקבל אנטיביוטיקה, האם יש צורך בתוסף של פרוביוטיקה על מנת לאפשר גם לחיידקים טובים להתפתח בגוף? ובנוסף - האם טיפול ממושך זה עלול להשפיע בצורה זו או אחרת על כניסתו למשפחתון? כלומר, האם עלינו לדאוג כי הוא יחלה יותר מילדים אחרים ברגע שיכנס למשפחתון עקב מחסור בפלאורה טבעית בגופו? תודה על העזרה איילת

לקריאה נוספת והעמקה

ראשית חשוב לבדוק גם את התפקוד הכולל של שתי הכליות בבדיקת דם. לגבי האנטיביוטיקה מונעת היא לא חושפת את הילד לבעיות מיוחדות בהקשר של משפחתון אך חשוב לזכור כי בהיותו במשפחתון יש סבירות גבוהה יותר שיידבק במחלות חום ובכל מחלה כזו -וזה קורה לרוב שהגורם לחום אינו ברור בשלב ראשון- חשוב לעשות בכל המקרים בדיקת שתן כללית ותרבית