פורום נפרולוגיה ילדים
מנהל פורום נפרולוגיה ילדים
שלום רב, אני נמצאת בשבוע 28 להריון, כאשר בסקירה ראשונה הכל היה תקין, בסקירה שנייה ראו כליה מורחבת. הוזמנתי לביקורת לאחר חודש, ששם ראו דברים נוספים, אני מעתיקה מסיכום הבדיקה: כליה שמאל תקינה. כליה ימין-מרקם אינו שמור,מבנים ציסטיים מפוזרים לא סימטריים, עובי הפרנקימה 4 מ"מ, גודל כליה 2.1*3.7 ס"מ. דינמיקה של הופעת הציסטות בכליה. יתכן ומדובר בחסימה גבוהה במפגש כליה-שופכן. הפנו אותנו בינתיים ליעוץ גנטי ונופרולוג ילדים לייעוץ. יש לציין ששלפוחית השתן נראתה מלאה מה שלפי הרופא הכליה השנייה עובדת תקין. אשמח לשמוע מה הדברים האלו יכולים להצביע בעתיד לאחר הלידה ומה ניתן לעשות... תודה רבה
רצוי לקבל את ההסברים לגבי האבחנות שעומדות על הפרק במסגרת הפגישה שנקבעה לפי מה שציינת עם נפרולוג ילדים
תודה, הייתי שמחה ככה לקבל תמונה כלשהי לגבי ההשפעות של זה, בינתיים שאדע בנושא עד הפגישה... תודה
שלום רב בני בן שלושה שבועות ותשעה ימים לאחר הלידה היה לו חום של 37.5 שלחו אותו לבית החולים שם נתנו לו מיד אנטיביוטיקה עשו תרבית וגילו שיש לו חיידק קולי ועשו אולטארסאונד וגילו אגן חוץ כלייתי דו צדדי גדוש יותר בשמאל. קוטר האגן הכליה מימין 0.32 ס"מ, משמאל 0.65 ס"מ כיס שתן בקיבולת טובה,אדרנאליים תקינים. פרניכמה שמורה מאז הוא עם אנטיביוטיקה. לפני כמה ימים עשו לו שוב בדיקת דם. אין חיידק קולי אבל יש אנו מודאגים.מאוד נא הסבירו לנו את חומרת המצב. האם זה מסוכן? ומה משמעות לקחת אנטיביוטיקה במשך שנה? הרי החיידקים הטובים בקיבה יהרסו לו . האם ימה שיש לו זה מום? האם אפשר לטפל בזה? האם זה יעבור בכלל?
כעיקרון אגן חוץ כליתי הוא וראינט של נורמה -זאת אומרת לא משהו חולני או מום אלא צורה קצת שונה של מבנה אגן הכליה שקיימת בחלק מהאנשים הבריאים. יחד עם זאת כשיש הרחבה משמעותית זה יכול להצביע על הפרעה בניקוז השתן מהכליה והעברתו לכיס השתן. מידות האגן שאתה מציין אינן מאד חריגות אך רצוי שתיפגשו עם נפרולוג ילידם מומחה שיסביר לכן בצורה ברה במ מדובר , אחרי מה צריך לעקוב ולשקול שוב את הצורך בברור נוסף (בדיקות הדמיה נוספות) וגם בטיפול אנטיביוטי מונע כפי שאתה מציין כי הילד מקבל וגם להחליט לאיזה פרק זמן יש לתת טיפול זה- שנה מראש זה נשמע הרבה זמן אבל כאמור צריך לראות את כל הנתונים יחד לפני שמחליטים בנדון
תודה לך אילו בדיקות הדמיה נוספות קיימות? והאם לדברייך המצב יחסית סביר? האם בעתיד זה יכול להשתפר לו?
שלום רב יש לי ילד בן שש וחצי והוא מאז ומתמיד עוןשה פיפי בלילה בזמן שינה. יש לו שינה מאוד חזקה וגם כאשר אנו מקימים אותו לעשות פיפי הוא עושה ולמחרת בבוקר שכח שהערנו אותו לעשות פיפי מה עושים? נודה להדרכתם. + הוספת תגובה
התופעה מוכרת בעד 10% מהילדים בגילו. אם במשך היום אין לו בעיה לשלוט על כיס השתן וגם על הטלת צואה זה קרוב לוודאי שלב התפתחותי שיחלופ. רצוי לבצע פעם אחת בדיקת שתן כללית מהשתן הראשון של הבוקר כדי לברר שכושר ריכוז השתן תקין וגם אולטראסאונד כליות ושלפוחית ולוודא את יכולתו לרוקן את כיס השתן באופן מלא. יש מספר טיפים התנהגותיים שניתן לקבל כדי להקדים במקצת את תהליך ההבשלה הטבעי. רצוי פגישה עם נפרולוג ילדים או לעיתים גם רופא הילדים מתמצא בכך
שלום בני בן שמונה משתין בלילה, אינו מתעורר וישן כך עד הבוקר. התחלנו לפני כחודש טיפול אצל נפרולוג ילדים עם מינרין מלט. כדור אחד לא עזר למרות שאנחנו מאוד מקפידים על המשטר. עברנו לשני כדורים, עזר חלקית מאוד היום היינו אצל הנפרולוג שוב והוא רשם לנו להמשיך כדור אחד מינרין וכדור אחד דפרקסאן. בבית קראתי על הדפרקסאן ומאוד השתוממתי וגם נבהלתי. קשה לי לתת לילד בן שמונה חכם, עליז, יפה ומוצלח שרק קצת משתין בלילה כדור כזה. הייתי שמחה לדעת אם זה טיפול שגרתי, מה תופעות הלוואי שלו והאם יש גם אפשרות אחרת. תודה רבה מראש
אין לי נסיון עם טיפול עם התרופה שציינת- דפרקסאן. ככלל לגבי מצבים של הרטבת לילה ראשונית שנשללו בה כל האפשרויות האורגניות(הפרעות ברכיוז השתן, הפרעות תפקודיות של הכליות, דרכי השתן והשלפוחית כולל עצבוב וכו) אני מעדיפה טיפול התנהגותי וחינוך לשליטה על סוגרים על-פני טיפול תרופתי. טכניקה שיכולה לעזור גם היא ביופידבאק
כולל דיקור... כולל ביופידבאק. כך שנאלצנו לפנות לתרופות בצער רב. אשמח לרעיונות נוספים
בני בן ה5 הכל לפני חודש לעשות פיפי בתדירו של כל 4 דקות כמות קטנה אבל בלי הפסקה מי הרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון לקחתי לא בדיקת שתן הכל היה תקין?
יש מספר פרמטרים בבדיקת השתן שצריך לבדוק כדי לוודא שהכל תקין. צריך גם להתרשם מקצה השופכה והיה רצוי גם לבדוק באולטראסאונד את שארית השתן אחרי השתנה
הבת שלי בת 11 חודשים עכשו והיא נולדה עם כליה שמאל בלבד. האם יש מזונות שאסור להביא לה? עכשו היא מתחילה ממש לאכול אוכל מוצק ולמשל מישהו אמר לי שעגבניה עושה אבנים בכליות? יש ממש בדברים האלו?
ממש לא מוכר לי הנושא של קשר בין עגבניות לבין אבני כליה. אני חושבת שתזונה מאוזנת כמו כל התינוקות מתאימה גם לילדתך.לטווח הארוך כשתתחיל לאכול כמו כל הילדים רצוי לא להרגילה לאכול הרהב חטיפים משקיות שמכילים הרבה מלח כי זה נוטה לגרום לבצירת נוזלים וכידוע יש לנו רק כליה אחת שעובדת לסלקם. גם אכילה מוגזמ של חלבון אינה מומלצת, מה שאופייני לכל הדיאטה המערבית. פרט לכך רצוי להמנע ממתן נורופן או אדביל והסתפק באקאמול ונובימול במחלות חום
שלום רב, עברתי לפני שבוע סקירת מערכות בשבוע 15+5, הריון ראשון ויש לנו בן. כל הממצאים תקינים למעט הרחבה קלה של הכליות (כליה ימנית 3.83, כליה שמאלית 2.82). ברצוני לדעת האם לפי המספרים אכן יש הרחבה קלה והאם זה משהו שצריך לחשוש ממנו.... מה מומלץ לעשות? תודה רבה!
הממצאים מתאימים להרחבה קלה ביותר בגבול הנורמה של אגני הכליות- זהו ממצא שכיח יחסית בבדיקות אולטראסאונד עובר. חשוב להמשיך לעקוב אחר המתפתחות הממצאים בהמשך מהלך ההריון כולל כמובן בסקירת המערכות המורחבת כולל דגש על המערכות האחרות שיוגדמו אז ביתר ברור ובמידה וההרחבה מתמידה או מתקדמת מומלץ יעוץ נפרולוג ילדים, גנטיקאי ואקו לב עובר
בני אורי,תינוק בן חודש וחצי אושפזלפני כחודש עקב דלקת בדרכי השתן במהלך הבדיקות ,בבדיקת אולטראסאונד ראו בכליה השמאלית הידרונפרוזיס קלה אורי השתחרר הביתה עם אנטיביוטיקה (שאותה הוא לוקח עד היום) עד לבדיקת ציסטוגרפיה שאמורה להתקיים ביום רביעי הקרוב 13/11/14 . בשבוע שעבר עשינו לו בדיקת אולטרה סאונד כליות והרופאה דוקטור אביבה בל שלוש המליצה לדבר עם נפרולוג על מנת להחליט אם יש צורך לבצע את בדיקת הציסטוגרפיה , לדעתה אין צורך מכיוון שבדיקת האולטרה סאונד הראתה שאין שום הדרונפרוזיס בכליה השמאלית מה גם שזאת בדיקה קשה עבור תינוק בן חודש וחצי . האם לדעתך אפשר לוותר על הבדיקה ? לתשובתך המהירה אודה .
יתכן מאד שההמלצה של הרופאה שבצעה את האולטראסאונד סבירה מאד אך מבלי לעיין בכל החומר הן של האישפוז והממצאים הרלוונטיים כולל האולרטאסאונד באישפוז וזה החדש קשה לחוות דעה
אפילו עכשיו אוכל להעביר בפקס
שלום הבת שלי בת 5.5 סבלה מדלקות שתן 4 פעמים בשנה האחרונה כתוצאה מחיידק אי קולי. בשיחה עם רופא הילדים, הפנה אותי למרפאת נפרולוגיה לצורך בדיקה האם יש בעיה בכליות. האם יש לי סיבה לחשוש לנזק בלתי הפיך? הילדה לא יודעת לנגב היטב את הצואה אודה לתשובתך המהירה!!!!
מומ לץ מאדג להגיע ליעוץ נפרולוגי כדי לברר את הגורמים שמביאים זיהומים בדרכי שתן לעיתים כל כך קרובות. בעית צואה בעיקר עצירות או דליפת צואה לתחתונים היא גורם תורם משמעותי. את כל הדברים האלו חשוב לברר במסגרת היעוץ הנפרולוגי וליישם את ההמלצות כדי למנוע נזק עתידי בכליות. ניתן להעריך צלקות בכליות=נזק ע"י בדיקת מיפוי כליות אך רצוי להמתין לגבי זה להמלצת הנפרולוג לאחר שיקבל את כל פרטי ההיסטוריה הרפואית בעת הביקור
שלום, בן שלי בן 16 חולה ב-NF-1. הוא נמצא במעקב במרפאה יעודית בדנה. כמו כן, פעם בשנה הוא עובר US כליות ודופלר עורקי כליה. התוצאות בד"כ תקינות. השנה בבדיקת US התגלה בכליה ימנית נגע היפראקוגני קורטיקאלי בקוטב אמצעי. גודלו 13 מ"מ ורשום שחשוד לאנגיומיוליפומה. על מה מדובר? האם זה קשור ל-NF? האם יש צורך בבירורים נוספים? תודה מראש. נטלי
אנגיומיוליפומות הם מבנים עשוים כלי דם ושומן שמופיעים לעיתים בכליות של ילדים עם NF1 ומקבוצה דומה.הם דורשים מעקב סונוגרפי ורצוי גם של נפרולוג ילדים כולל מעקב לחץ דם
שלום דוקטור אני בשבוע 31 + 5, עובר יחיד, MCDK כליה שמאלית כממצא יחיד. האם העובדה שתפקודי הכליות של עוברי כרגע מוטלים בספק צריכה להשפיע על מה אני אוכלת/לוקחת כתוסף תזונה בהיריון? כלומר, האם עלי לעבור, לפחות למשך ההיריון ותקופת ההנקה, לתזונה המתאימה לתפקודי כליות נמוכים? לדוג' הבנתי כי לאנשים עם בעיות בכליות אסור לקחת כדורי מגנזיום, כי יש להם קושי לפנותו מהגוף ותיתכן הצטברות מסוכנת. האם העובדה שאני מבצעת עבורו כרגע את תפקודי הכליות מגנה עליו מפני סכנות כאלה או שעדיף להימנע? תודה רבה
בינתים אכן את צודקת שכליותיך הן אלו שמפנות את כל חומרי הפסולת של העובר. גם אם כליה אחת שלו היא MCDK אבל השניה בסדר ואני מאמינה שכמות מי שפיר תקינה לא ברור מדוע את מתיחסת לתפקוד הכליתי כירוד מעבר לרגיל בשלב זה של ההריון. כמובן שכליה שהיא בת זוג של כליה שהיא MCDK יש לה יותר פוטנצאיל של פגיעה תפקודית לטווח ארוך ולעיתים גם בלטווח הקצר. אבל אם הדברים המצוינים לעיל תקינים יש להניח כי הכליה הבודדת תקינה. יהיה חשוב אחרי הלידה לשים לב לא להשתמש בתרופות עם פוטנציאל פגיעה בכליה הבודדת מכו אח מתן תרופות מסוג של נורופן או אדביל להורדת החום, מעקב אחרי ארועים של זיהום בדרכי שתן וכו
בן 8 מטופל במינרין מלט. בדיקות שתן תקינות למעט כימיה בשתן - osmolality 898 שתן כללי - erythrocytes 25 שתן מיקרוסקופיה - erythrocytes field 2 mocus + calcium oxalate + האם תוצאת הosmolality תחת השפעת המינרין מראה כי ללא התרופה יש חסר בהפרשת ADH? האם שאר הבדיקות מראות על בעיה בכליה או בדרכי השתן?
האוסמולריות הגבוהה מראה שהכליה מגיבה לטיפול במינירין וזה מה שהיו מעונינים במתן הטיפול. זה בוודאי לא אומר דבר לגבי המצב בהעדר הכדור. אפשר לבדוק ומאמינה שבדקו טרם שהוחל הטיפול. ישכמות כדוריות אדומות בתחום הנורמה אך הגבישים של סידן אוקסלאט יכולים להצביע על נטייה להפרשת יתר של סידןדבר שיכול לחשוף לנטייה לזיהומים במיוחד כשהשתן כה מרוכז. מומלץ להתיעץ עם נפרולוג ילדים לגבי ברור -במיוחד אם יש סיפור משפחתי של אבני כליה- וגם לגבי המשך טיפול במינירין- שניתן בשל הרטבת לילה אני מניחה- וכמות השתיה הדרושה בכל ההקשרים
האם טיפול smash יכול לראפות מצב של זיהום בכליות ובקיבה בתודה. מראש. אמא
לילדים עים מערכת חיסונית חלשה יש נתיה לסבול מאלרגיות קשב רגישות יתר ונפש. אוטיזים קל מדוע לא בודקים ילדים עים בעיות אלה עודף מתכות. אלרגיות וכ ברוב המקרים בדיקת דם לעודף עופרת לא יעילה בדיקת שתן בליבוי של כדור dmsa בדיקהשעורכת שבוע שעלות פרטית של כול הבדיקות. כמה אלפים ישנם מחקרים מדעים. כיום . מה עלי לעשות האם מתן של smash יכול להזיק. .ואים לא באיזה מינון ניתן לתת לנער 13 ,
לצערי אין לי תשובה לשאלותיך- רצוי להפנות את השאלה למומחה למחלות אלרגיות או אימונולוג או פרמקולוג. השאלה ממש לא בתחום הנפרולוגיה בו אני עוסקת
בתי עים מערכת חיסונית חלשה. שתתה מים מזוהמים. כתוצאה מכך עברה iivig שהציל את חייה אשאלה שלי. מה יכול להיות בצינור מים בגינה שיכול לגרום לזיהום קשה. בתודה. מראש אמא
לא ברור לי מהו הטיפול שבתך -עברה. בכל מקרה במים מזוהמים יש כאמור זיהום עם חידקים וגם חומרים רעילים כפי שהשם אומר.לכן כמובן צריך להמנע משתית מים ממקורות לא מאושירם למי שתיה
שלום רב, ביתנו כבת 3.5 מאובחנת מזה כ חצי שנה בתסמונת נפרוטית ומטופלת בסטרואידים מסוג פרדניזון,מזה כשבועיים בדכ בערב,הילדה מתפתלת מכאבים ובוכה ללא הרף,ומתלוננת על כאבים חזקים ברגלים,לפעמים גם בבטן. היא לא נותנת שייתקרבו אליה,ממש התקף של כאבים מלווה בבכי והתפתלויות של כאבים,אנחנו ממש חסרי אונים ,הבכי וההתפתלויות נמשכים לפעמים כחצי שעה ויותר.ואז לאט לאט היא נרגעת. הילדה כעת מקבלת מינון של 15 מג פעמיים ביום של פרדניזון. אודה מקרב לב על תשובתכם,האם תופעה זו ידועה ואם כן איך ניתן להקל על הילדה. שאלה שניה,האם התסמונת הנפרוטית תחלוף לילד. ואם כן תוך כמה זמן? לציין שהמחלה הובינה לה לפני כחצי שנה,לפני כשבועיים סיימנו את הטיפול בסטרואדים ויומיים לאחר מכן היתה לילדה התלקחות עם בצקות וחוסר חלבון בגם,היא אושפז ה לשבוע וכיום היא מטופלת שוב בפרדניזון והגוף שלה מגיב לזה טוב.תודה רבה
ממה שכתוב אני מבינה שכעת הילדה מטופלת שוב במינון המקסימלי של פרדניזון 30 מ,ג /יממה. יכתנו כאבי שרירים די עזים במצב זה אם-כי התמונ שאת מתארת חריגה במקצת- רצוי לבדוק גם אנזימי שירי בבדיקות דם וגם מלחים בדם. ולהיות במעקב צמוד של הנפרולוגים ילדים שמטפלים בילדה. כמובן גם ניטור לחץ הדם לגבי שאלתך השניה: רוב הילדים עם תסמונת נפרוטית יש להם התלקחיות של המחלה לפחות פעם אחת ולרוב לעיתים קרובות הרבה יותר. ולמרות תופעות הלוואי של הסטרואידים (פרדניזון) אם המחלה מגיבה עם העלמות מלאה של החלבון מהשתן יש לברך על כך כי זה מצביע על מהלך שפיר לטווח ארוך והעדר פגיעה בכליות. במידה וההתקפים נעשים תכופים- דבר שמצריך העלאת מינון פרדניזון למקסימום לעיתים קורובת- ומוצאים שיש תופעות לוואי משמעותיות מהטיפול שוקלים לתת תרופות אחרות שיורידו את התלות מפרדניזון אבל רק בתנאים אלו
שלום, אחייניתי נולדה לפני שלושה ימים בניתוח קיסרי בבית החולים אסף הרופא לאחר לידה מאוד מורכבת (הרבה זירוזים, פקיעת מים מוקדמת והמון שעות). לאחר הלידה קיבלה אנטיביוטיקה ונראתה בסדר. כעבור יומיים, הראתה ירידה במשקל, דם בשתן וסימני זיהום. הוחלפה לה האנטיביוטיקה, נערכו בדיקות ונמצא קריש דם בכליה שמאל ונוצרים קרישונים שכנראה מגיעים מהעורק. יש מתן שתן ולכן לא ברור אם הכליה השמאלית מתפקדת או שרק הכליה הימנית מתפקדת. ניתנו לה חומרים להמסת הקרישים, אך כעבור 24 שעות הורד המינון כיוון שנוצרו תופעות לוואי. הילדה ממשיכה לרדת במשקל, אין שיפור במדדים ו/או בזיהום. ההורים של הילדה מפורקים, לא מקבלים תשובות, נאמר להם שזה מקרה מאוד נדיר ועליהם לחכות בינתיים. שאלתי היא: קודם כל, האם להעביר את הילדה לבית חולים אחר עם מחלקה שמתמחה בתחום? האם יהיה צורך להוציא את הכליה הפגועה ואם כן האם אפשר לעשות זאת למרות הזיהום שכרגע הילדה סובלת ממנו?
אכן מקרה נדיר ומורכב וגם מצער. ברוב המקרים כליות כאלו שנפגעות מקריש בוריד סביב מהלך סב-לידתי מורכב לא יתנו תפקוד ממשעותי ואף ייספגו במרוצת השנים. חשוב כמובן לעובשהקריש לא פוגע בכליה השניה. אין מחלקה שמתמחה במקרים כאלו אלא יש יועצים מומחים להפרעות קרישה (אגב מקרים כמו שאת מתארת שכיחים יותר בתנוקות גדולים במיוחד או של אמהות סכרתיות או שיש במשפחה סיפור של נטיה לקרישיות יתר) . רופאי הפגיות מטפלים נאמנה ויודעים להעזר במומחים הדרושים
תודה על התשובה. אכן דואגים שהכליה הבריאה לא תינזק ולכן נותנים לה מדללי קרישה במינון נמוך. נקווה לבשורות טובות
שלום הסיפור התחיל כאשר בסקירה שנייה גילו לעובר הרחבה בעגן כליה ימיני כ 6.7 ממ. וביקשו שאגיע למעקב נוסף בשבוע 36 עשו לי אולטרסאונד הייתה הרחבה של כ9.5 ממ. לאחר הלידה שבוע 38+3 עשו שוב בדיקה והרחבה הייתה 10 ממ ואז נפרולוג ילדים החליט לתת לה טיפול מונע של אנטיבוטיקה צפורל למשך חודש. וביקש שבעוד כחודש נגיע שוב לבדיקה. הגענו לבדיקה לאחר כחודש וחצי והייתה הרחבה של 10.4 ממ לאחר ממצאים אלו הנפרולוג ביקש שנעשה בדיקת mag3 שאותה טרם ביצענו מחשש כי הבדיקה אמורה להיעשות בצום של 4 שעות + הבדיקה אורכת בין חצי שעה לשעתיים... כיוון שמדובר בתינוקת בת חודש וחצי לא נראה לנו הגיוני לבצע לה בדיקה כזו בגלל הצום בים 4 ל6 שעות כאשר היא אוכלת כל שעתיים שלוש. ראשית רציתי לשאול: 1. האם לפני הממצאים הינך חושבת שדחוף לבצע בדיקה זו כעת? 2. באופן כללי האם לפי הממצאים זה משהו נפוץ וזה יכול עבור? 3. והאם מדובר במשהו חמור ומה יכול להיגרם עקב כך? תודה איריס
לפי דרגת ההרחבה שאת מתארת מדובר בהרחבה בינונית. אך לעיתים מראה ההרחבה בצלומי הסונר עצמם מחשידה להפרעה בניקוז של השתן ולפיכך יש התוויה לבצע מיפוי כליות. מאחר ולא ראיתי את הצלומים עצמם לא אוכל לחוות דעה נחרצת בנושא. לגבי בדיקת המיפוי עצמה לרוב לא מקובל לבצע זאת בצום אלא דווקא במצב שיש מספיק נוזלים בגוף- ז"א כשהתינוק אכל ושתה כרגיל ואפילו יותר מכך- אחרת תוצאות הבדיקה לא אמינות. כדאי לברר שוב עם מכון האיזוטופים כי ההוראות לא נראות נכונות. בנוסף תמיד כשיש ספק רצוי לחזור על הסונר פעם נוספת- שוב כשהתינוק אכל ושתה ולראות את מערכת השתן כשכיס השתן מלא שתן וגם אחרי שהתינוק מתרוקן ולשקול שוב את המיפוי
שלום דר'. ביתי עברה לפני מספר חודשים ביופסיית כלייה,עקב חלבון ודם בשתן.התוצאה היתה:iga .החלבון באיסופים נע בין גרם לגרם שבע מאות.הרופאה המליצה להתחיל בכדורים להפחתת החלבון.מעבר לזה,ביתי מרגישה מצויין וללא שום מוגבלויות.ביתי מוזמנת לצו גיוס ראשון.רציתי לדעת,בתור רופאה שהיתה יו"ר בוועדות רפואיות צבאיות,איך לדעתך הצבא יגיב,למחלה כרונית בכליות,מבחינת הפרופיל?,והאם יש סיכוי לפרופיל קרבי?בביופסיה אין עדות להצטמקויות. תודה מראש על תשובתך.
לא צוין בפרוש אך אני מבינה שהתפקוד הכליתי כפי שנמדד בבדיקות דם תקין וכך גם לחץ הדם. IGA NEPHROPATHY הינה דלקת הכליות הכרונית השכיחה ביותר. לפי מה שאת מתארת כתגובה של הרופאים שראו את הביופסיה נראה שדרגת המעורבות אצל בתך אינה קשה והטיפול בקבוצת התרופות המכונות ACEINHIBITORS כגון אנאלאפריל ודומיו היא הטיפול המקובל והמוצלח. לגבי הגיוס הסבירות לפרופיל קרבי נמוכה. איני יכולה לנקוב במספר מדויק מאחר וספר הפרופילים שונה לאחר סיום כהונתי בתפקיד.
ד"ר קלפר שלום רב, בתי בגיל שבועיים אובחנה עם E-COLI , טופלה באנטיביוטיקה.כיום היא בת שנתיים,ללא זיהומים מעל לשנה וללא אנטיביוטיקה מנע.ילדה בריאה. היא במעקב של נפרולוג ואולטרסאונד בהתאם. היום היא עברה אולטרסאונד כליות ,כשהשוויתי את התוצאות לבדיקה שבוצעה ב 29.5 : 1. 2 הכליות קטנו - ימין 5.79 לעומת5.98 ושמאל 5.63 לעומת 6.80 2. הרחבה - צד ימין הרחבה - 0.26 לעומת 0.22 בבדיקה במאי צד שמאל - בעבר הייתה הרחבה,במאי היא נעלמה - והיום שוב חזרה 0.26 יש לי 2 שאלות בסיסיות: 1. האם ייתכן שהכליות הצטמקו?? יש לציין שהבדיקה נערכה באותו מקום ע"י אותו רופא 2.האם ייתכן שהרחבה תיעלם ותחזור ?? אני ממש מודאגת,ואשמח לפיסת מידע ראשונית - עד שאגיע לנפרולוג . תודה, אפרת
ראשית מאחר והילדה במעקב נפרולוגי רצוי להתיעץ עם הנפרולוג שמכיר אותה. בכל מקרה ההרחבה לא של 0.22 ולא של 0.26 ס"מ אינה משמעותית. אם הילדה בריאה ללא זיהומים וגדלה ממש טוב לא סביר שהכליות "קטנו"- יתכן והתשמשו במתמר אחר ופשוט המדידה היתה פחות מדויקת הפעם מסיבות טכניות- רצוי לברר זאת מול הרופא שבצע את הבדיקבה. בסופו של דבר כליות קטנות אמורות להצביע על תפקוד ירוד יותר ולא יתכן שלילד יהיה תפקוד כליתי כולל(של שתי הכליות) ירוד והילד יתפתח תקין. בכל מקרה מומלץ לחזור ולבדוק את נכונות הרישומים והמדידות אולטראסאונד ואם יש עדיין ספק אפילו לחזור על הבדיקה. נתן גם לבצע בדיקת דם לתפקודי כליה- כל אלו ביעוץ ומעקב של הנפרולוג המטפל
תודה רבה על תשובתך המרגיעה. אני בהחלט אבדוק את זה. אפרת
דוקטור רוקסנה קלפר היקרה רציתי לדעת מדוע הרופאים לא ממליצים כרגע על טיפול תרופתי למחלה C3GN חוץ מטריטייס להורדת חלבון החלבון עלה באיסופים מ400 - 1600 בשנה והבנתי שרמת החלבון זה מדד להערכת הנזק למה מחכים ולא נותנים טיפול למנוע את הפעולה הבלתי מרוסנת של הC3 בביופסיה לא היו הצטלקויות האם רמת האם לפי רמת C3 אומרת מה חומרת המחלה ? תודה רבה
העבודות שתארו טיפול תרופתי ספציפי היו עבודות ניסיוניות ולא הפכו לסטנדרד לטיפול במחלה נדירה זו בשלב זה
דוקטור רוקסנה היקרה רציתי לדעת אם ניתקלת כרופאה במחלה C3G והאם מחלה זו שונה בפרוגנוזה ובמהלך המחלה ממחלות כליה אחרות ?
אני משערת שאת מתכוונת ל C3GLOMERULOPATHY- מדובר במחלה שכרוכה בדיסרגולציה- ויסות לא תקין של מערכת המשלים שהינה חלק ממערך ההגנה של הגוף בפני פולשים זרים אך במצבים של חוסר ויסות נכון מערכת זו יכולה לפגוע ברקמות גופינו עמצן ובכלל זה בכליה . מאחר וההתיצגות של המחלה מגוונת וכוללת בין חלבון ודם בשתן לבין התיצגות מאד מסוכנת כולל דמוית תסמונת המוליטית- אורמית מדובר בטווח רחב מאד של תופות ובכל מקרה חשוב לנסות להגיע לאבחנה מדויקת - כולל ביופסית כליה לפי שקול הדעת של הנפרולוג המטפל- כי חשוב לאפיין את ההפרעה מאחר וקיימות תרופות ספציפיות שיכולות להפסיק את הפעילות הלא מרוסנת של המשלים וכמובן את הנזק שהיא גורמת
דוקטור רוקסנה היקרה לפני חצי שנה עשיתי ביופסיה והמחלה היא C3GN המחלה נימצאה במקרה בבדיקת שתן שיגרתית כרגע חוץ מהחלבון ודם מיקרוסקופי הכל תקין אני מודאג שהחלבון לא יורד ובאיסופים בין 800-1500 למרות שאני מקבל כבר 3 חודשים טריטייס במינון 7.5 מג החלבון לא יורד הרופא אומר שעלי לחיות כרגיל ואולי הקריאטנין יהיה תקין כל החיים אבל שאני רואה שפורומים כל כך הרבה מושתלים ומטופלי דיאליזה אני מאוד מוטרד תודה רבה על עזרתך
כשהיה בני בן שבוע היה לו דלקת בשתן שעלתה לכליות כי היה לו רפלוקס דרגה 3.ב DMSA תפקוד ירוד 4%. הדלקת טופלה באנטיביוטקה לוריד רק לאחר 5 ימים של דלקת.האם יתכן מצב של אבדן תפקוד כליה עקב חוסר טיפול 5 ימים בתינוק בן שבוע?. נ.ב הרפלוקס בצד שמאל וכליה שנפגעה היא מצד שמאל
ידוע כי כליות עם רפלוקס מולד ובוודאי כזה שמתלווה כבר בגיל צעיר בזיהומים הן כליות שלעיתים קרובות נוצרו עוד בחיים העובריים בצורה לא תקינה ולראיה הרפלוקס כסמן לתהליך עוברי פגום של הווצרות מערכת דרכי השתן. לכן רוב הסיכויים שהכליה שנוקזה ע"י השופכן עם רפלוקס היא כליה שמראש לא היתה תקינה ומשמעות הדבר שתיפקודה היה ירוד מאד מראש. כליות מסוג זה נוטות יותר להזדהם וכך צריך להסתכל על מה שקרה במיוחד שגם הניסיון הקליני מלמד כך.
שלום, בגלל חשד להרחבת אגני כליה באולטראסאונד עוברי (עד 8.5 מ"מ דו-צדדי), בני בן ה-7 שבועות עבר אולטראסאונד שתוצאותיו - כליה שמאלית 4.9 ס"מ, פרנכימה שמורה, הרחבת אגן הכליה והגביעים, קוטר אגן בחתך רוחב 11 מ"מ, ללא הרחבת שופכן. כליה ימנית 5.5 ס"מ ללא ממצאים. 1. מה משמעות הממצא? מה ההשלכות לטווח רחוק? 2. האם דורש כעת טיפול כלשהו או רק מעקב? 3. האם יש מניעה כלשהי לשחיית תינוקות או שהייה בים/בריכה? (התור שנקבע לנפרולוג עוד רחוק...) תודה
כמובן שצריך לראות את הממצאים בכל ההקשר- מדובר בדרגת הרחבה בינונית שיש צורך לעקוב אחריה עם אולטראסאונד חוזר תוך כ חדשיים שלשה בבדקיה חוזרת. בינתיים חשוב לעקוב אחר סימני זיהום בדרכי שתן- בעזרת והדרכת רופא הילדים- וביצוע בדיקת שתן כללית ותרבית במקרים שיש חשד לכך- בהקדם. לגבי משמעויות כולל לטווח ארוך מומלץ לדון עם נפורלוג ילדים בפגישה שמומלץ לקבוע. אמנם חלק גדול מהמקרים חולף תוך מעקב במהלך השנים הראשונות לחיים אבל ההתפתחות של הממצאים בחדשי החיים הראשונים תקבע את הצורך בבדיקות הדמיה נוספות וכמובן במידה ויהיו זיהומים בדרכי שתן הרי שברור זה מקבל משנה חשיבות
שלום ד"ר קלפר, אני פונה אלייך לאחר מעבר מרופאים, נפרולוגים ובדיקות רבות וחוסר הבנה מה עליי לעשות. אני בשבוע ה-31 להריוני, תכף נכנסת לחודש שמיני. זה הריון ראשון שלנו. יש לי קרישיות יתר ואני מטופלת בקלקסן. כמות המי שפיר תקינה. בשבוע 15 גילו אצלנו אגן כליות שמאלי- 3.4 מ"מ. בשבוע 21 גילו אצל העובר הרחבה דו צדדית 7 מ"מ. שבוע 25 הרחבת אגן דו צדדית של 8.8 מ"מ. כליה ימין 44 על 22 מ"מ ללא הרחבה של אורטרים דיסטליים ופרנכימה שמורה. בשבוע 29 נמצאה הרחבה של 10 מ"מ דו צדדית. היינו אצל נפרולוג שניסה להסביר לנו בערך במה מדובר אבל אני מרגישה שצריך להיות רופא כדי להבין בדיוק מה הרופא מנסה להסביר. הנפרולוג טען כי הכליות גדולות - 44 מ"מ זה נחשב גדול לעובר? אודה לך אם תוכלי להסביר לנו בדיוק את הנושא ומה עלינו לעשות. אנחנו מאוד לחוצים. מנסים לקבוע תורים להמשך טיפול ובירור ולא מצליחים. תודה רבה.
אני מבינה את דאגתכם וגם את הקושי הראשוני להבין את האינפורמציה החדשה. אמנם הרחבת אגני כליות היא ממצא שכיח ובחלק גדול מהמקרים ממצא שאינו מצביע בהכרח על הפרעה מבנית ממשעותית או בעלת השלכות חמורות לטווח ארוך, אבל ממצא דו צדדי כפי שרת ובמיוחד אצל עובר זכר דורשת התיחסות מיוחדת בשל סיבות שאמנם לא תמיד (ואף בחלק לא מבוטל מהמקרים) אינן יכולות להיות מאובחנות ע"י בדיקת האולטראסאונד אך בהחלט יכולות להשליך על התפתחות הכליות לעתיד הארוך-טווח. לכן אני יכולה וחושבת שזה חשוב לקבוע פגישה נוספת אצל נפרולוג ילדים עם הממצאים הקיים וכל האינפורמציה כדי לקבל תמונה מובנת יותר וגם-במידת הצורך-המלצות לגבי צורת המעקב ודרכי הברור בשלב זה
שלום רב, בתנו בת שנה וארבעה חודשים כיום הופנתה למיפוי כליות DMSA . קצת לפני גיל תשעה חודשים לקתה בדלקת דרכי השתן, תוצאות הבדיקה דאז (מכבי) הראו חלבון בשתן ( 75 כאשר גבול עליון הוא עד 30), לויקוציטים בשתן (500), אריתרוציטים בשתן (250) וניטריט חיובי בשתן. תרבית שתן הראתה אי. קולי מעל 100,000 CFU/ML בדיקת הדם הראתה תאים לבנים 19.2 , מונוציטים 2.15 , אאוזינופילים 0.17. טיפול אנטיביוטי ניתן והשפיע במהירות. דלקת שניה ארעה מעט לפני גיל שנה טופלה משלב מוקדם יותר, לא היה חלבון בשתן וניטריט שלילי, בשתן היתגלו קלבסיאלה (בסביבות 10,000) ופרוטאוס וגם הערה בדבר צמיחה מעורבת של מספר חיידקים. אולטרא סאונד כליות ומערכת שתן יצאו תקינים שאלתי היא לגבי הבדיקה ונחיצותה בשלב זה, מה הבדיקה מלמדת וכיצד היא עוזרת לטיפול או מניעה. תודה, רן
סליחה על העיכוב בתשובה: מקובל לבצע בדיקת מיפוי כליות כדי לברר אם קיימים אזורים חשודים לצלקת בכליות (לרוב אזור אחד בעקבות זיהום ולא יותר) או אולי אזורים שמצביעים על היווצרות לא תקינה של חלקים מהכליות עוד בחיים העובריים- אם ממצאים אלו מופיעים מקובל להמשיך ברור עם ציסטוגרפיה כדי לברר אם יש רפלוקס לכליות אותו שווה לתקן כדי למנוע אזורי צלקת חדשים במידה ויתרחשו שוב זיהומים. בכל מקרה חשוב לי לציין כי לפי התאור לא ניתן להיחס לארוע השני כאל זיהום ברור בדרכי שתן כי צמיחה של יותר מחידק אחד בתרבית שתן מצביעה על לקיחה טכנית לא נכונה של בדיקת השתן כך שלא ניתן להסיק אם היה או לא זיהום במקרה זה
בן שלי מגיל4 חודשים גילו את מחלת הדנט היום בן 6רצית י לשאול אותך מה אחוז הילדים שלוקים בתסמונת dent שוקלים לתת לו הורמון גדילה בשל חוסר שגשוג גובה97 מש קל14ואמת חוששת מהזריקות בגלל הבעיה הכליתית שישפיעו לרעה @רציתי לצין שלא חסר לו הורמון גדילה מחסן מלא
בתסמונת דנט ההפרעות במלחים בדם וההפרעות הנלוות בעצמות יכולות להגביר את הסיכון של פגיעה בצמיחה. הסיבה שמתכווחנים לתת לו הורמון גדילה יכולה להיות קשורה להפרעה בתפקוד הכליתי- לא ברור משאלתך האם אכן יש לו גם הפרעה כזו
ילדה בת 17 עם כליה יחידה, האם יש סיכון כלשהו בלקיחת תרופות כגון: אדוויל, נורופן וכד' או תרופות אחרות, העלולות לסכן את תפקוד הכליה
כליה בודדת חשופה יותר לתנודות של אספקת דם במצבים של סטרס לגוף, התיבשות, חום. התרופות מסוג נורופן או אדוויל וכל קבוצת התרופות שיכות למה שמכונה NSAIDS- NONSTEROIDAL ANTIINFLAMMATORY DRUGS פוגעות ביכולת של הכליה לווסת את זרימת הדם אליה ולכן עלולת לפגוע בתפקוד הכליתי אמנם בצורה חולפת והפיכה אחרי מנות בודדות אך יתכן גם נזק מצטבר בשימוש ממושך או חוזר. עדיף להתשמש בקבוצת האקאמול- נובימול ורק במצבים שאין בררה לתת את ה NSAIDS וגם אז מנה או שתים ולהקפיד על מצב נוזלים תקין
בני בן נער בן 17 לקה בלוקמיה ומטופל בגליבק 400 מ"ג. בבדיקת דם שגרתית נמצא תפקוד כליות מוגבר. ממה זה נובע מה ההשלכות ומה בנוגע להמשך. הופנה לבדיקת דם ושתן ולבדיקת אולטרסאונד.
לא מצאתי שגליבק גורם לפגיעה כלתית. רצוי לערוך יעוץ עם נרפולוג כשדהיו כל תוצאות ההדמיה (אולטראסאונד) וגם של דם ושתן ומקוה שביקשו חבצע איסוף שתן 24 ש לקראטינין וחלבון וכמובן מומלץ לבדוק שתן כללית וגם לחץ דם
תודה על המענה הערכים שנמצאו הם 95 של cretenin לפני מספר חודשים זה עמד על 60 השאלה שלי האם יש מענה רפואי או שינוי דפוסי התנהגות או תזונה שיכולים לשנות את המצב?
בני סובל מאי ספיקת כליות ,כליה אחת כ-15 % וכליה שניה כ-20% אני רוצה לשאול האם מומלץ לחסן אותו,והאם החסון יכול לפגוע בתפקוד הכליות שגם ככה ספיקתם ירודה. בתודה אבי
ילדים עם אי ספיקת כליות כרונית אינם מדוכאים חיסונית אלא אם מקבלים טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון כטיפול כמחלה היסודית של הכליות שלהם. מבחינה כליתית אין מניעה שילד עם אי ספיקת כליות על רקע מולד-אם הבנתי נכון מההפניה- מקבלים התיחסות כמו כל הילדים מבחינת החיסון לפוליו אלא אם יש להם בעיות ביראותיות אן חיסוניות אחרות
שלום רב, בננו עבר בגיל חצי שני ניתוח פיאלופלסטיה ערב היצרות במעבר אגן שופכה כליה ימנית(הידרונפרוזיס). כיום הוא בגיל 8 , בריא , תחת מעקב אולטרסאונד שנתי. בכל השנים התוצאות היו די סטטיות , "אגן כליה מורחב ללא הרחבה של אורטרים דיסטליים", אך בבדיקה האחרונה (2013) נכתב ש "שלפוחית השתן בגדר הנורמה בצורה וקיבולת ובעלת דופנות סדירים, אורטר דיסטלי מימין 0.6 ס"מ" שאלותי, [1] מה זה "אורטר דיסטלי" ומה משמעות הממצא "אורטר דיסטלי מימין 0.6 ס"מ" והאם זה מסמן על איזושהיא בעייה שכן בבדיקות הקודמות זה לא נצפה, מהם הגורמים האפשריים לסמפטום זה ןמה עלינו לעשות ? [2] שהת בדיקה | גודל כליה | הידקקות קורטקס | גודל אגן : שנת 2010 : 9.8 ס"מ | 4 מ"מ | 2 ס"מ שנת 2011 : 9.2 ס"מ | 5 מ"מ | 1.4 ס"מ שנת 2013 : 9.9 ס"מ | 4 מ"מ | 1.8 ס"מ מה המשמעות שגודל האגן קטן ןעולה במהלך השנים ? ( 2 -> 1.4 -< 1.8 ) האם זה צפוי ? לתשובת אודה, תודה
מאחר והשאלות שלכם דורשות התיחסות בכובד ראש ומדובר במספר רב של פרטים והבטים מומלץ מאד שתגיעו לנפורלוג או אורולוג שהילד היה במעקב בעבר או אפשר להתחיל כעת. אז תוכלו לקבל את ההסברים בליווי דיאגרמות שיאירו עיניים ויבהירו את הכל וגם המלצות לגבי המשך מעקב ככל שייידרש
היי, כמובן שנלך לייעוץ אך אם אפשרי , נשמח לשמוע את דעתך ותשובותייך ככל האפשר תודה.
שלום רב. בני בן שנה וחצי אשר מטופל מינקותו אצל נפרולוג ילדים עקב כליות אקוגניות אשר עם הגיל הסדרו וכעת הם לא אקוגניות אך בנוסף לאקוגניות התגלתה גם ציסטה קטנה בכלייה שמאלית בקוטר 0.5 ס"מ אשר לא גדלה מאז שנולד ועד היום. אתמול עשינו שוב אולט' כליות במסגרת המעקב ואני מצרפת את תוכן התשובה: מעקב אחר כליות שבינקותו היו אקוגניות עם ציסטה משמאל. כליה ימנית במשרעת 5.97 ס"מ. גודש קל של האגנון שקוטרו נמדד כ 0.544 ס"מ. הפרדה קורטיקומדולרית טובה. הודגמו 2 ציסטות קטנות עד כ 0.29 ס"מ. כליה שמאלית במשרעת 6.11 ס"מ. גודש קל של האגנון שקוטרו נמדד כ 0.46 ס"מ. הפרדה קורטיקומדולרית טובה. הודגמו שתי ציסטות הגדולה הידועה בקוטר 0.5 ס"מ ונוספת בקוטר 0.2 ס"מ כיס שתן תקין השופכנים אינם מורחבים בסיכום: התרבו הציסטות בכליות כמתואר ליעוץ נפרולוגי. זהו תוכן האבחון של האולטרסאונד לפי הבנתנו מהרופאה שאיבחנה את האולט' הוסבר לנו שכאשר נעלמה ההאקוגניות והכל הראה שמתחיל להסתדר ופתאום מופיעות עוד 3 ציסטות זוהי בד"כ התחלה של מחלת כליות האם יש לנו ממה לחשוש? נ.ב יש לנו נפרולוג שוב רק בעוד 3 שבועות ובינתיים אנחנו קצת מודאגים... אשמח לתשובה בהקדם האפשרי תודה מראש
לדעתי אין כרגע משהו דחוף מבחינת הטיפול בילד רק להישאר בהמשך מעקב של לחץ דם בדיקות שתן ולפעמים בדיקות דם לתפקודי כליה במעקב ובהנחית הנפרולוג שמטפל בילד מאז הינקות. ורצוי לשוחח איתו על ההבטים והמשמעויות של הממצאים הציסטיים בכליות. ניתן לומר ולדעתי שמעתם את זה מהנפרולוג איתו אתם בקשר לגבי המהלך שאתם ממתארים שהוא די נפוץ: תחילה רושם של אקוגניות של הכליות ובהמשך הופעה של ציסטות בודדות. כאמור אין כעת שום מקום לדאגה אלא לקבל את ההסבר הנכון מהנפרולוג המטפל בעת היקור הקרוב
ילד סובל מכאבים ביד ואינו יכול לנהר יד ולשים אותה על הרצפה
לא נשמע שזאת בעיה בתחום התמחותי - נפרולוגיה ילדים- אבל סביר שהילד ייבדק בהקדם ע"י רופא ילדים ויופנה במידה ויש צורך לאורטופד
שלום! קיבלנו הצעה לרלוקשין לקנדה . לילדנו בן 4 יש הידרונפרוזיס קשה ביותר עד להעדר תיפקוד בכליה ימנית. כליה שניה מתפקדת . השאלה האם מעבר לארץ קרה לא יכול להזיק לבנינו? תודה!
לא ידוע לי על קשר בין אקלים קר להחמרה בהידרונפרוזסי אבל לפי התאור לא ברור לי אם הופעלו כל שיקולי הדעת הרלוונטיים לגבי צורך בהתערבות ניתוחית טרם נסיעתכם
שלום וברכה לפני כחודש. לקחתי את בני בן 5 לרופא בעקבות נפיחות מתחת לעיניים נעשה לילד בדיקת שתן ונתגלה חלבון ודם בשתן.נשלחתי למיון והילד אושפז 4 ימים במהלכם נבדק משקל ,בדיקות שתן ועוד.הילד שוחרר עם רפאפין לשבוע,אתמול שוב נשלחתי למיון בטענה שהילד עלה במשקל ויש חשש לבצקות,אני רוצה לדעת בבקשה מה עליי לעשות והאם יש מקום לדאגה!!
נראה שלילד תסמונת נפרוטית שהיה רושם קרוב לודאי שחולפת ללא טיפול אך אם כעת צובר נוזלים ומשקל והחלבון מקסימלי בשתן -ויש שוב ירידה של חלבון (אלבומין בדם) יש צורך בטיפול בפרדניזון. מומלץ להיות במעקב של הרופא המטפל ושל נפרולוג ילדים
שלום, אני בהריון ראשון וזהו שבוע 23 להריון. אתמול ביצעתי סקירה מורחבת ולאחר שבסקירה הראשונה נצפו שתי כליות (ע"י אותו הרופא), אתמול לא נצפתה כלייה ימין וכלייה שמאל נצפתה בגודל כפול מהרגיל עם שני אגנים. לבעלי יש כליית פרסה והרופא אמר שהאופציה הסבירה היא שמדובר בכליית פרסה לאורך ולא לרוחב ולכן שתי הכליות מופיעות באותו הצד (שמאל). קראתי כי יתכן ומדובר בכלייה אקטופית שעברה איחוי מלא או חלקי עם הכלייה השמאלית.זו אפילו נשמעת לי האופצייה היותר סבירה כי לא ראיתי אף מקרה של כליית פרסה לאורך... יש לציין כי זהו המום היחיד שנצפה. מה המשמעות של הדבר הזה? האם באמת יש קשר לכליית הפרסה של בעלי והאם יש באמת חשיבות לעשות מי שפיר? אני פשוט חוששת מהבדיקה מאוד ומעדיפה לעשות את בדיקת הדם החדשה אם החשש היחיד הוא טריזומיה 18. אנחנו אחרי טיפול.. תודה רבה,
המקרה שאת מתארת יכוןל להתאים למקרה פרטי של כלית פרסה בו כליה אחת היא במקום האמיתי שלה והשניה דבוקה ל"זנב" שלה- זה נקרא CROSSED FISED ECTOPY . יש בהחלט גורם גנטי בכך גם אם אין הגדרה מדויקת של הגן שאחראי לכך- סביר להניח שמדובר במספר מוטציות שגורמות לכך. ידוע שיש קשר של מום כליתי זה עם מומים בכרומוזומים וגם עם מומי לב ועמ,ש שלד ואף מערכת עיכול. כל אלו וודאי נשללו בשלב זה בסקירת מערכות מורחבת. מקובל לבצע יעוץ גנטי ולרוב הגנטיקאים ממליצים בדיקת מי שפיר ברוב המקרים האלו
שלום לפני כשנה כאשר בני היה בן שנה הוא עבר ניתוח להסרת כליה שמאל רציתי לשאול באיזו תדירות אני אמורה להגיע לרופא למעקב יש לציין שמאז הניתוח הייתי לפחות בחמש עשרה בדיקות שונות כאשר המצב תקין לגמרי שאלתי לסיכום מה תדירות הבדיקות לאחר כשנה שנתיים וכו באופן כללי כאשר המצב תקין
סליחה על העיכוב בתגובה מקובל שילד עם כליה אחת נמצא במעקב שנתי לניטור צמיחת הכליה הבודדת באולטראסאונד בדיקת לחץ דם ושתן לחלבון אלבומין קראטינין ובדיקת דם לתפקודי כליה - דבר אחרון זה לא כל שנה אלא לפי המלצות הנפרולוג המטפל מקובל שילדים אלו נמצאים במעקב נפרולוגי- חשובה גם סיבת כריתת הכליה והגדרת מצבה האמיתי של הכליה הבודדת
שלום, בני בן שנה ותשעה חודשים, נולד עם הרחבת אגן כליה שמאל. אנו במעקב נפרולוג כל חצי שנה (לאחרונה שיפור). לאור מחלת חום ביצענו בדיקת שתן יצאה תקינה למעט חלבון ברמה של 30 מ"ג (בטווח הנורמה)-זאת הפעם הראשונה שאנו מקבלים תוצאה שאיננה "שלילי". מה המשמעות של התוצאות? תודה רבה!
חלבון בכמות קטנה כפי שאתה מתאר יכולה להופיע בזמן מחלת חום ובמיוחד אם השתן מרוכז.וזה עדיין נחשב בתחום הנורמה בתנאי שהחלבון נעלם לחלוטין לאחר שהילד מבריא. מומלץ לכן לחזור על הבדיקה שבוע אחרי ההבראה המלאה
שלום רב! בני בן 15 במעקב נפרולוגית ילדים בסורוקה בגלל ציסטה בכליה, השבוע בבדיקת שתן נמצא 50 protein ) +mucous (u leucocytes {u field - 1 erythrocytes { u field 2 האם יש קשר בין הציסטה לתוצאות בדיקת השתן והאם יש לי סיבה לדאגה? נ.ב את בדיקות השתן עשינו כי אנו צריכים לשוב לביקורת בבית חולים בעוד כ שבועיים. אודה מראש על התשובה! לילה טוב !!!!
אם הנער חש בטוב ואין לו כל מחושים קשורים להטלת שתן או כאב בטן או אינוחות באזור הפין או המתניים מציעה שתחזרו על בדיקת שתן כללית ותרבית ותהיו בקשר עם המרפאה שעוקבת אחרי הנער
שלום קיבלנו תשובה היום לאחר מעקב בנפרולוגית שלבני בן ארבע וחצי יש צ'יסטה בודדת בכליה ימין בגודל 7 מ"מ,לפני שנה ושבעה חודשים היא הייתה בגודל 2.5 מ"מ. אני ואישתי עברנו גם בדיקות ולשנינו התשובה שלילית. אנחנו מאוד מודאגים ומחפשים כל תשובה אפשרית ומידע בסוג מקרה זה. אשמח לקבל תשובות,תודה.
צמיחה של ציסטה יכולה לקרות בגילאים האלו כי וודאי שגם הכליה צמחה. זה דורש מעקב נפרולוגי כפי שכבר אתם ודאי יודעים ומקוה שהילד אכן נמצא במעקב מסוג זה
שלום, לבת שלי הסטוריה של 2 מקרי פיאלוניפריטיס (הראשון בגיל חצי שנה והשני בגיל שנתיים) - שני הא.ס. יצאו תקינים והרופא הפנה את הילדה לבדיקת מיפוי כליות. אני מאוד חוששת מהבדיקה הזאת ורציתי דעה שניה האם זה באמת קריטי לבצע אותה בשלב זה? תודה מראש על התשובה
לדעתי חשוב לראות אם נותרה/נותרו צלקות מהאירועים של זיהום בכליה שאת מתארת ובהתאם לתוצאות גם לשקול ציסטוגרפיה שיכולה להדגים רפלוקס ואז יש אינדיקציה לתיקון הרפלוקס. לכן ובכל מקרה המידע של צלקות שניתן לקבל במיפוי כליות DMSA חשוב. מבחינת קרינה כמות הקרינה אינה כה גדולה שמסכנת את הילדה- ומבחינת האי נוחות מדובר בעירוי סה"כ
שלום רב ותודה מראש על המענה. ביתי בת שנה ושמונה חודשים. בגיל 5 שבועות חלתה בדלקת השתן, וקיבלה טיפול אנטיביוטי. למיטב ידיעתנו לא חלתה בשנית בדלקת השתן מאז. אנחנו במעקב אולטראסאונד כליות מאז הדלקת בגיל 5 שבועות. להלן התוצאות (בס"מ): תאריך שמאל ימין 07/12/2011 4.19 3.87 12/04/2012 5.2 5.2 30/10/2012 6 5.5 02/07/2013 6.2 5.2 יש לציין שבמדידה האחרונה הילדה השתוללה והיה מאד קשה לקבל מדידה מהימנה ובלית ברירה המדידה נעשתה מהגב ולא מהצד (גם אז הילדה לא הייתה במנוחה והתנגדה מאד). לאור הממצאים, הרדיולוג המליץ על בדיקת VCUG&DMCA. אודה לחוות דעתך לגבי הממצאים הנ"ל ומשמעותם, וכן מלצותיך להמשך טיפול.
מומלץ מאד שהילדה תופנה להערכה ובדיקה בצרוף כל בדיקות ההדמיה (הדיסקים או הצלומים עצמם גם כן) לבדיקת נפרולוג ילדים. לקראת הפגישה רצוי לבצע בדיקת דם לתפקודי כליה ובדיקת כימיה יותר מורחבת ספירת דם ובדיקת שתן כללית דרך הרופא המטפל.
שלום, כעת בשבוע 34 של ההריון עם בן, מסקירה ראשונה נמצא כי אגני הכליות בגבול העליון של הנורמה, כל הזמן במגמת עליה (במדידות אחרונות שבוע 32 - 6 מ"מ, שבוע 34 - 7.5). מבנה הכליות תקין ואין הרחבת יורטרים. האם יש צורך בייעוץ נפרולוג ילדים או מעקב לאחר לידה? תודה
אמנם ההרחבה שאת מציינת בתחום הקל והנפוץ של התופעה שהיא נפוצה כממצא באולטראסאונד עובר, אך לדעתי כדאי לשמוע מה יש לנפרולוג ילדים לומר כולל לגבי תיזמון סונר חוזר אחרי הלידה ומעקב
שלום רב, תוצאות אולטרסאונד של בני בהיותו בן 3 חודשים: כליה ימנית בגודל 54. עובי, מבנה ואקוגניות שמורים. הרחבה קלה של גביעים ואגן. רוחב אגן 3.5. עובי פרנכימה בקוטב עליון 15. כליה שמאלית בגודל 52. עובי, מבנה ואקוגניות הפרנכימה שמורים. הרחבה של גביעים ואגן. רוחב אגן בגובה הכליה 4.2. יש הרחבה בעיקר חוץ כלייתי עד 8 מ"מ. עובי פרנכימה 14 מ"מ בקוטב תחתון. שלפוחית השתן בעלת קיבולת טובה ודפנות חלקים. לא הודגמו אורטרים מורחבים. עם הנתונים האלה הגעתי לנפרולוג רק עכשיו כשבני בן 8 חודשים. הנפרולוג אמר שאילו הייתי מביאה לו את הנתונים מהאולטרסאונד של ההריון היה רואה אם המגמה היא של החמרה או שיפור. אם היה רואה החמרה, היה אומר לי לעשות שוב אולטרסאונד עוד חודשיים, ואם היה רואה שיפור, אז עוד חצי שנה. כמו כן אמר שהמיאטוס מעט מוצר. כיוון שבביקורי אצלו לא היו לי נתוני ההריון, אמר לי לעשות אולטרסאונד עוד 4 חודשים ואז לחזור אליו. בסקירת הריון ראשונה בשבוע 15 רשום אגני כליות בגודל 3-3.3 מ"מ. מרקם כלייתי שמור. כנ"ל בסקירה שנייה בשבוע 22. עשיתי גם סקירה שלישית בשבוע 29, (אצל רופא אחר) ושם הרופא לא ציין כלום. אז האם יש החמרה בהשוואה לנתונים בהריון? האם לאור נתוני ההריון כדאי לי כן לעשות עוד חודשיים אולטרסאונד, או אפילו כבר עכשיו (למעשה עברו 5 חודשים מהאולטרסאונד האחרון)? ולהתעקש לחזור לרופא עם הנתונים, או אפילו ללכת לרופא פרטי. לא רוצה שלבני ייגרם נזק בלתי הפיך רק בגלל המערכת הציבורית שמתפקדת בקצב צב צולע. תודה על תשובתך, נויה
סה"כ הממצאים כעת בסונר שאת מצטטת אחרון לא כאלו חמורים כך שאני לא רואה מה סיבת האי שקט הניכר שאת משדרת אבל רולוג שבדק את הילד מצא משהו בבדיקה- הצרות מיאטוס של השופכה וגם ראה קרוב לוודאי את הצלומים עצמם של האולטראסאונד שווה מאד לספק לו את האינפורמציה שבקש - דרך פקסס או מייל - ובהמשך לקו מחשבתו הראשוני הוא יחליט אם יש או אין מקום לשנות את תיזמון התור אליו וכמובן של האולטראסאונד החוזר
שלום. לבני בן ה3 התגלה בגיל חצי שנה תוך כדי מחלה גלוקוז בשתן (תוצאה של 1000) הלכנו לאנדו אמרו שזה לא קשור אליהם ואז הלכנו לנפרולגית ביצענו בדיקות דם ובדיקות סוכר באצבע ואולטרסואנד כליות הכול היה תקין ואמרו לנו לחזור שוב בהמשך על הבדיקות עד עכשיו ביצענו רק דם מהאצבע לסוכר ויצא תקין. אתמול חזרנו על שתן לכללית ויצא גלוקוז 500. האם זה מדאיג? מה עליי לעשות? לא יודעת אם קשור אבל הוא תאום שנולד בשבוע 36 משקל 2165 ק"ג והכול היה תקין. מאוד מודאגת האם חלילה יש קשר לסכרת?
סכרת קרוב לוודאי שאין לילד כי רמות סוכר בדם בבדיקות חוזרות תקינות כפי שאת מציינת בעצמך. קיים בהחלט מצב של הפרשה מוגברת של סוכר בשתן על רקע כליתי בלבד: הכליה "דולפת" סוכר מבלי שהרמות בדם יהיו גבוהות (סכרת) ומבלי שזה יפריע למטבוליזם הגוף. ניתן לבדוק הבטים נוספים של ,דליפת, חומרים נוספים בשתן באמצעות בדיקות דם ושתן משולבות וקורב לוודאי שזה נלקח בחשבון אם היתם אצל נפרולוג ילדים. במידה והילד גדל ומתפתח באופן תקין הסבירות שיימצאו הפרעות כאלו נמוכה אך בכל מקרה זה לא מסובך לבדוק אם עד כה זה לא נבדק
תודה על המענה. אני מאוד לחוצה ולכן אשמח אם תוכלי לעזור לי שוב בכמה שאלות. היום הייתי אצל הרופאה שלו שנתנה לו לעשות כמה בירורים: רופא עיניים US כליות למרות שביצע כבר פעמיים והיה תקין נפרולוג ובדיקות דם לL אלקטרוליטים קריאטנין כבד אורייה וספירה האם זה בסדר? או שיש עוד בדיקות שצריך?הרופאה הסבירה לי דברים כמו שזה יכול להיות איזה גן שאחראי לזה משהו מאוד נדיר וכו מה זה אומר? וסנוסף נתנה לנו לכל המשפחה לעשות שתן לכללית לראות שאין גלוקוז למרות שכבר יצא לשאר הילדים ולי לעשות בדיקות בחודשיים האחרונים וצא תקין. אשמח אם תעני על שאלותיי תודה.
שלום, בעקבות הקאות תינוקת בת 10 חודשים , נשלחנו לעשות אולט' לבטן עליונה, תשובה של האולט' הדגים הרחבה קלה של מערכת מאספת ושפכן עליון משמאל 0.3 ס"מ, בנוסף: הלבלב מראה עיבוי של ראש וגף הלבלב עובי 14-16 מ"מ , מרקם אחיד וללא נגעים פוקאליים , ממצא מבני תקין? נקבע נפרולוג רק בעוד חודש ימים. בבקשה , הסבירי לי ד"ר רוקסנה, מקום לדאגה? השלכות? טיפול? לא מצליחה להרגע עקב התוצאה. תודה
ההרחבה אמנם ברורה אך לא מאד חמורה. היה רצוי להגיע לתור של נרפולוג עם תוצאות של בדיקת שתן כללית אחת בנוסף לתוצאת האולרטאסאונד. במידה ולילדה יש חום רצוי לבצע גם שתן תרבית בנוסף לכללית
שלום, לביתי בת השנה יש תסמונת גנטית שעלולה לפגוע בכליות. עשינו אולטרא סאונד וזה הממצאים: כליה ימנית:5.5 ס"מ כליה שמאלית:6 סמ פרינכימה הדית CMD חלקי יותר מובהק מימין. מערכות מאספות אינן מורחבות. כיס השתן תקין. רופאת הילדים חשבה שזה תקין, אבל היא לא ידעה מה זה CMD. האם זה תקין? או שאני צריכה ללכת לנפרולוג? תודה מראש.
CMD-מתיחס להבדל בהחזר גלי הקול מאזורים שונים ברקמת הכליה וזה יכול להוות ביטוי למרקם לא תקין של הכליה דבר שמשליך על תפקוד הכליה. מומלץ פניה לנפרולוג ילדים וגם בדיקת לחץ דם בדיקת דם לתפקודי כליה ובדיקת שתן כללית- רצוי שכל התשובות יהיו בעת הביקור אצל הנפרולוג
שלום דוקטור, לילדי , בן ה- 5 יש פצע על הכיפה של הבולבול, הוא לא מתלונן על כאב, רק ששאלתי אותו הוא אמר שלפעמים שורף.חוץ מזה אין שום דבר יוצא דופן לא בהתנהגות ולא בקליניקה. אני לא יודעת כמה זמן זה שם, מאמינה שכמה ימים טובים. מה זה יכול להיות? תודה, אמא מודאגת
כמו כל ממאצ שניתן לראות בעין מומלץ שהרופא המטפל יראה את הפצע בהקדם שיקח תרבית וישקול ברור וטיפול מתאימים.
שלום רציתי לשאול לגבי תופעה המדאיגה אותי יותר מחצי שנה.. הבן שלי בן 5 שנים נכנס לשירותים ומשתין בתדירות גבוהה, לפעמים פעמיים תוך חצי שעה.. לציין כי הכמות אינה רבה יחסית ,, לפעמים ממש קצת ..בנוסף חשוב לציין כי בדיקת שתן כללית מלפני 3 חודשים הייתה תקינה( אין סוכר בשתן).. אני מודאגת מאוד ומחפשת תשובה.. איזה בדיקות צריך לעשות??
התופעה של השתנה תכופה בכמויות קטנות יכולה להיות קשורה לגירוי- דלקת באזור קצה הפין וכתוצאה מכך קושי מסוים בהתרוקנות. צריך פשוט לבדוק לראות בעיניים אם זה קיים אז יש טיפול פשוט- רופא הילדים יכול גם להתרשם. במידה ולא נמצאת בעיה כזאת מומלץ לבצע אולטראסאונד כליות ושלפוחית כולל בזמן שכיס השתן מלא ואחרי התרוקנות משתן
שלום, בתי סובלת מדלקות חוזרות בדרכי השתן, כנראה בעיה בשלפוחית. במיפוי כליות חוזר שעשינו נמצאו הנתונים הבאים: כליה ימנית מודגמת קטנה, במשרעת 6 ס"מ עם פגם מילוי קורטיקלי בינוני בקוטב עליון של הכליה. כליה שמאלית מוגדלת עם אזורים גדולים של תת קליטה בתוכה (מיקום מערכת מאספת). קליטה יחסית: ימנית 37% ושמאלית 63% יש לי מספר שאלות: עד כמה המצב גרוע?, איזו פגיעה יותר קשה, בימנית או בשמאלית והאם יש לנקוט במשנה זהירות בנושאי אוכל ואחרים במצב כזה? תודה
בשתי הכליות יש צלקות אך הכליה הימנית היא קרוב לוודאי כליה שמראש לא התפתחה באופן תקין כך שהיא תורמת פחות לתפקוד הכולל- כשליש כשלרוב הכליות מתחלקות חצי-חצי בתפקוד. אני מקוה שהילדה נמצאת במעקב נפרולוגי מסודר ונמדד לה לחץ הדם באופן מסודר (כי צלקות יכולות לגרום לעלית לחץ דם) וגם חלבון בשתן והנושא של זיהומים תחת שליטה כי המשך אירועים של זיהום בכליה ימשיך ל"כרסם" ולהוריד את סך כמות הרקמה התפקודית הכליתית שממילא מוגבלת. אני משערת שנוכחות רפלוקס לשופכנים נבדק גם כן וטופל בעיקר אם ממשיכים זיהומים חוזרים עם חום גבוה. כ"כ ציינת בעיה בשלפוחית השתן - לא ברור מהו סוג הבעיה והאם נשקל הצורך ( אם בכלל רלוונטי למקרה של הילדה) נושא הצורך בצנטור לריקון כיס השתן. בכל מקרה חשוב לשמור על הקיים מבחינת רקמת כליה בכל אמצעים הנ"ל.
תודה רבה על תשובתיך. הילדה אכו במעקב נפרולוגי (לא אובחן ריפלקוס) וכן בטיפול אורולוגי. מה הכוונה במעקב של לחץ דם? כל יום? פעם בשבוע? חודש? האם מעקב נפרולוגי פעם ב3 חודשים מספיק ? שכחתי לציין כי הילדה בת שנה וארבעה חודשים.
