נסיעה לשליחות

שלום שלי וטוב שהיית רגישה לשינוי שמחולל וכתבת כדי להתיעץ. . ראשית, חצי שנה זה זמן ארוך לילד להיות בציפיה והתכוננות. אולי לאחר שהתקבלה ההחלטה וההתרגשות סביבה, כדאי להדגיש שיש עוד זמן רב עד הנסיעה, לנסות לקיים שגרה ולא לדבר על הנסיעה באופן מאד אינטנסיבי עולה בדעתי שאם כל הילדים מגיבים באופן דומה, אולי משהו השתנה בהתנהגות שלך ושל בעלך, וזה הגיוני בשל העובדה שעבורכם חצי שנה היא פרק זמן קצר יחסית לגודל השינוי ואני מניחה שאתם מארגנים הרבה דברים כבר מעכשיו. ייתכן שכתוצאה מכך משהו בגבולות, בשגרת הבית יצא מאיזון. חשוב לנסות ולשמור על השגרה הקיימת ככל שניתן עד הנסיעה ולא לוותר על דברים שגרתיים גם אם ברור שהם עומדים להסתיים. לדוגמא: חשוב שיעבור מסר שלמרות הנסיעה הקרבה, ממשיכים לעשות שיעורי בית וכו'. במקביל לקיום שגרת הבית, ניתן לקחת את כל אחד מהילדים לשיחה באופו אישי, ולהבין מה כעת מטריד אותו בנוגע למעבר, כי כל ילד עשוי לחשוש מהיבטים אחרים. במובן הזה אמנם התחלתם את ההתרגשות מעט מוקדם, אך משהיא עלתה, כן כדאי לבדוק ולהתכונן להיבטים שכל אחד מהילדים עסוק בהם ואולי לנסות להרגיע באופן פרטני על פי הצורך של כל ילד. מבחינת ההתכוננות לנסיעה ובעיקר בשבועות שסמוכים אליה, כדאי להיות קונקרטיים בגיל הזה ולעזור להם לדוגמא להכיר את השפה החדשה (השמעת קלטות או ערוץ טלוויזיה גם אם השפה אינה מובנת), לקרוא יחד על ההיסטוריה של המקום וליצור תחושה של התיידדות עם התרבות החדשה שאתם צפויים להתקל בה. היום בעידן האינטרנט ניתן לראות תמונות רבות אך חשוב לא להציף אותם במידע ולבחור אתר או שניים שהם יכולים לחזור אליהם ולהסתכל על איך נראה המקום החדש. מקווה שזה נותן כיווני מחשבה. גילי