טיפולים נסיוניים בסרטן כליה גרורתי

לכב' ד"ר ברגר אחי מקבל טיפול ביולוגי בסרטן כליה גרורתי, ואני תוהה מה הטיפול הכי יעיל שאפשר לתת כבר היום במסגרת ניסיונית. כבר היום יש טיפולים ניסיוניים שמשלבים טיפול ביולוגי מסוג TKI במלוא המינון בו מקובל לתת אותו כטיפול יחיד, עם מרכיב נוסף אימונותרפי, והשילוב עדיין נסבל. כעת, מה מונע מהחוקרים לשלב במקום מרכיב נוסף בודד מספר סבבים של מרכיבים שונים שמחליפים זה את זה לאורך כל סבב, כך שבכל קטע יתקיימו רק 2 תרופות: TKI + אימונותרפיה, מלבד האינטרסים של חברות התרופות? שיטת הסבב התפתחה אבולוציונית בטיפולים הכימותרפיים, והרציונל היה שאי אפשר לדעת איזה מהמרכיבים יעיל ביותר למטופל הספציפי ובכ"ז אלה מביניהם שיותר מתאימים לו יעשו את עיקר העבודה. לצערנו גם בטיפולים החדשים איננו יודעים עדיין להתאים את התרופה לחולה. מה דעתך על הרציונל? ברור לי שזה היה בלתי אפשרי עד היום במימון חברות התרופות שחייבות לנסות את התרופה שלהן ולא את השילוב, אבל מדוע לא תממנו ניסויים זולים עם קבוצות ניסוי קטנות במימון קרנות מחקר, עמותות וולנטריות ומשרדי בריאות בארץ ובעולם אם תעמידו אותם על המחסום שיוצרת המציאות הנוכחית בפני הפיתוח החשוב הזה? תוצאות טובות לכאורה בכמה קבוצות כאלה (שיקומו בכמה מקומות בעולם) יכולות למנף השקעות יותר גדולות בכיוון הזה. כדוגמת רעיון, הקבוצות הקטנות יכולות להחשב פאזה 1 בה השאיפה שנקודת המוצא בכל הקבוצה מינון של כל מרכיב זהה למקובל בו כשהוא ניתן לחוד (כמו שציינתי שמתקיים היום עם זוג מרכיבים). אודה לך על ההתיחסות, ערן