הרגשה מדומה של צורך בעשיית צרכים

בת 25, סובלת מפיגור קל מאד, שמתפקדת כרגיל בכל תחומי החיים. החלה להתלונן על הרגשת צורך תמידי בעשיית צרכים. מבלה הרבה שעות בשירותים ללא יציאות (כי כבר אין מה, זו רק ההרגשה שלה). מפחדת לשבת כדי שחס וחלילה לא תלכלך את הספה שואלת מאות פעמים ביום את אמא שלה אם כאשר היא תתלכלך, היא תרחץ אותה ותנקה אותה. ההורים כבר מוטרפים. הם והילדה לא ישנים כבר כמה לילות רצוף בגלל הבעיה. פסיכיאטרית נתנה כדורים (להרגעה כנראה) שגורמים לה להיות "אאוט" , קצת אפאטית. חצי כדור ריספרדל מיליגרם אחד, פרוקסטין 20 מ"ג (חצי כדור מכל אחד) וקלונקס לפי הצורך. מה עושים ? עזרתכם הדחופה תתקבל בברכה.

שלום יעל, צר לי לשמוע על הסבל שאתם עוברים. אין ספק שהמצב מסובך וכל המשפחה זקוקה להרבה כוחות פיזיים ונפשיים כדי להתמודד עם הסיטואציה המורכבת. קודם כל, אני חייבת להדגיש שאני לא רופאה ואין לי הכשרה מקצועית בתחום רפואי. כל מה שאני אומרת מבוסס על ניסיון אישי, שלי ושל אחרים, ועל ידע שצברתי במשך השנים. אני כמובן לא מכירה את ההיסטוריה הרפואית של הבחורה ואת התרופות שהיא לוקחת. באופן כללי, לפי התרופות שציינת שנתנו לה אני מבינה שהמטרה היא להרגיע אותה. האם היתה התייחסות גסטרואנטרולוגית כלשהי לבעיה? האם היא עברה בדיקות? הבעיה של דחף חזק, מתמשך או לסירוגין, ליציאה ללא "תוצאות" היא בעיה ידועה. התופעה נקראת "טנסמוס" (tenesmus) והיא נגרמת ממספר סיבות (מחלות מעי דלקתיות, ליקויים בשרירי רצפת האגן, הפרעות בתנועתיות מערכת העיכול, ועוד). לפני שמלעיטים את הבחורה בתרופות הרגעה חזקות, חייבים לבדוק אותה (גסטרואנטרולוג, ולא רק רופא משפחה). גם לאנשים עם מוגבלויות יש בעיות גופניות וזכותם לקבל טיפול רפואי עם הרבה כבוד ואמפטיה. אשמח אם תגיבי. הרבה בריאות והקלה לכל המשפחה.