אחרי זריקת פרוליה מתי אפשר לעקור שן או השתלה?

Prolia אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab , הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. לתכשיר זה תופעת לוואי נדירה הנקראת נמק של עצם הלסת (ONJ) אשר עלולה להופיע הן במהלך השימוש בתכשיר והן לאחר הפסקת השימוש ואשר עלולה להתבטא בכאב, נפיחות, דלקת מקומית ואף שבר בלסת. חשוב לציין כי תופעת לוואי זו הופיעה בעיקר בחולים אונקולוגים ומבוגרים, וכי התופעה נדירה במטופלים ב Prolia להתוויה של אוסטאופורוזיס (בו הזריקה ניתנת אחת לחצי שנה). כמו כן, תופעת לוואי זו אינה יחודית רק לתכשיר prolia אלא גם לתכשירים נוספים המשמשים לטיפול באוסטאופורוזיס. פעולה כירורגית בחלל הפה כגון עקירה או שתל הינה גורם סיכון להתפתחות תופעת לוואי זו (הסיכון ל ONJ במטופלי prolia עומד על 0.1%, ועולה לכ 0.15% לאחר עקירה) ולכן במהלך הטיפול בתרופה עדיף להימנע מטיפולים אלו. ההמלצה המקובלת הינה להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. במידה ומתפתח צורך בטיפול שיניים במהלך השימוש בתכשיר, מומלץ לבצע את הפרוצדורה ה"שמרנית" ביותר ולהימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. ככלל, בכל טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי ומטופלים בתכשיר להתוויה של אוסטאופורוזיס (או מחלה שאינה ממאירה אחרת) ואשר אינם מטופלים בסטרואידים סיסטמיים במקביל, נחשבים בקבוצת סיכון נמוכה להתפתחות תופעת הלוואי. במידה ונזקקים לעקירה או שתל תוך כדי טיפול הסיכון האינדיבידואלי של כל מטופל לשברים אוסטאופורוטיים ישקל כנגד הנחיצות והדחיפות בביצוע העקירה או השתל כאשר אם מדובר בטיפול שיניים דחוף ואין אופציה טיפולית אחרת, ההמלצה הינה לבצע את הפרוצדורה. עם זאת, אין מספיק מידע על מנת לקבוע באופן חד משמעי את תקופת ההמתנה מהטיפול בתכשיר ועד לביצוע פרוצדורה פולשנית שכזו וההמלצות היום אינן חד משמעיות. לאור זאת, יש להיוועץ ברופא השיניים וברופא המטפל על מנת לקבל ייעוץ פרטני. למידע נוסף על תופעת הלוואי מומלץ לעיין בכרטיס המידע הבטיחותי למטופל המופיע באתר המחלקה לניהול סיכונים: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/Drugs/risk/DocLib/Prolia_Patient_safety_information_Card_ONJ.pdf