לידה עם דליפת שתן במאמץ- כרגע בשבוע 37

אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות (עם אפידורל). לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 37 בהריון רביעי. 1.האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? מהי תנוחת הלידה המומלצת? הפיזיותרפיסטיות מאד ממליצות על לידה טבעית שבה ניתן ללדת בתנוחת לידה שונה משכיבה (על שש) וטוענות שבצירי הלחץ יש שליטה טובה יותר על חוזק הלחיצות וסנכרון טוב יותר עם צירי הלחץ. 2.האם במהלך צירי הלחץ (בין אם לוקחים אפידורל ובין אם לא) יש צורך ללחוץ באופן אקטיבי או שצירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה ומספיקות נשיפות תוך כדי מהלך הצירים? אם יש צורך בלחיצות אקטיביות- איך מומלץ ללחוץ באופן שיקטין כמה שאפשר את הנזק לרצפת האגן (האם זה נכון שיש להכניס בטן חזק פנימה ולנשוף נשיפה הדרגתית מאומצת, או אם זה לא מצליח, ללחוץ בכל הכוח כלפי מטה כמו בעת התרוקנות רק לאחר הוצאת כל האוויר?) 3.האם חשוב להתחיל בלחיצות מיד כשמתחילים צירי הלחץ, כלומר לקצר את פרק הזמן של צירי הלחץ ולאו דווקא את פרק הזמן מפתיחה של 10 ס"מ? 4.מתי רצוי להתחיל בתרגילי רצפת אגן אחרי לידה (במידה ויש תפרים ובמידה ולא)?