מיומה וניתוח לפרסקופיה

שלום רב, אני בת 52 (מאתמול). מזה 5 שנים יש לי מיומה שהולכת וגדלה. כיום גודלה כ-8.5 ס"מ, וגודל הרחם כ-14 שבועות הריון. איני סובלת משום תופעה, מלבד דימום חזק בזמן מחזור (שכבר ממש אינו סדיר) הרופא ממליץ על ניתוח לפרסקופיה להוצאת הרחם. מספר שאלות לי: האם אכן יש צורך לנתח? אם כן - האם בלפרסקופיה? האם זה ניתוח קשה? מהם הסיכונים? ומה אחר-כך? האם תופעות גיל המעבר חמורות יותר? האם אוכל ללא טיפול הורמונאלי (היות שמגביר את הסיכון לסרטן השד?) אשמח לקבל תשובות לשאלותיי מועדים לשמחה דבורה

היי דבורה .עד שהרופא יענה אם יש צורך לנתח זה מאוד תלוי בהרגשתך.אם התופעות אותן את מציינת דימום וכו' לא משבשות את איכות חייך הרי שאפשר להמשיך עם המיומה עד שהוסת תפסיק להגיע ואז יסתיימו הדימומים.אצלי בנוסף לדימומים קשים היה גם לחץ של הרחם המוגדלת על השלפוחית דבר שגרם לאי נוחות רבה ומתן שתן לעיתים מאוד קרובות. אם בסופו של דבר תחליטי לנתח הרי שהמלצתי החמה רק בלפרוסקופיה.זאת כמובן אם הינך מועמדת מתאימה ואת זה קובע הרופא.הניתןח הינו קל מאוד יחסית לפתיחת בטן ותהליך ההחלמה ממנו קצר וקל.את יוצאת הביתה 12 שעות לאחר הניתוח בהליכה.אין צלקות ואין איחוי של תפרים כמו בפתיחת בטן.כמובן שיש סיכונים, כמו בכל התערבות כירורגית וכמובן שהכל תלוי במי שמבצע את התהליך.לגבי תופעות גיל המעבר (אם את מוציאה גם את השחלות) הרי שזה אינדיוידואלי לגבי כל אשה.אני למשל לא חיכיתי לראות איך אגיב וקיבלתי כבר שבוע אחרי הניתוח אסטרוגן במדבקה אותה אני מחליפה פעמיים בשבוע וזהו. לא מרגישה כלום.ואם כן או לא לקחת הורמונים , זו שאלה שהיית שואלת את עצמך גם ללא ניתוח ברגע הגעת התופעות. כך שאת צריכה לברר עם עצמך בכל מקרה אם את מעונינת בהורמונים או לא. בסך הכל זוהי החלטה לא קלה. ניתוח אחרי הכל. אבל איכות החיים משתפרת לאין ערוך. בהצלחה.