פעולת לפרוסקופיה להוצאת רחם שרירני

אני בת 47 שנים ומזה כעשר שנים שאני סובלת מאנמיה וממיומות ברחם המקשות מאד על תפקודי היומיומי. בשנה האחרונה המיומות ברחמי מתרבות וגדלות מאד והדימומים חזקים ביותר ואני מתקשה בתפקוד ובמילוי פעולות יומיומיות פשוטות. בבדיקת אולטרסאונד נמצא כי גודל רחמי עומד על כ- 12 שבועות {מיומה אחת גודלה 4X5 ושתי מיומות בגודל 2X2.30 כשאחת מהן סובמוקוזית}. שאלתי נוגעת למידת היעילות של ניתוח להוצאת הרחם בלפרוסקופיה. מהם הסיכונים , האם ישנה עדיפות להוצאת הרחם בניתוח רגיל, האם רצוי להוציא גם את השחלות בשים לב למצב הרחם ולגילי ? מקריאת מאמרך בנושא התגברות השימוש בלפרוסקופיה לביצוע הוצאת רחם עולה כי מושם דגש מרכזי על מומחיות המנתח ועל ניסיונו. כיצד אוכל לדעת בבטחה כי פניתי למנתח בעל ניסיון מספיק המבטיח את ביצוע הניתוח באופן האופטימאלי. האם ישנה אפשרות לקבל את המלצתך בעניין. אודה לתשובתכם המהירה

שלום לך.קודם כל תרשי לי להמליץ לך בחום לפנות אל ד"ר סוריאנו לצורך ביצוע תהליך הכריתה בגישה הלפרוסקופית באם, זו אכן תהיה ההחלטה הסופית.רופא מאוד מיומן, ולצד המיומנות ,מגלה אנושיות יוצאת דופן וסבלנות שאינם חשובים פחות מאשר הביצוע המיקצועי. הרופא עונה בהרחבה ובסבלנות על כל שאלה גדולה ככקטנה וכשאת מגיעה לניתוח את הרבה יותר מאשר רגועה ובטוחה בתהליך ,דבר שאני חושבת מקל על תהליך ההחלמה הגופני והרגשי כאחד. הייתי בדיוק בגילך כאשר עברתי את התהליך ולאחר שיחה בנושא כריתה או לא של השחלות ,עם הרופא, החלטתי לכרות גם אותן. הסיבה שהנחתה אותי היתה שקט תעשייתי לפחות באזור הזה וידיעה, שמפה לא תיפתח שום רעה.הרי השחלות בגיל הזה הן ממש לקראת גמר תפקוד ואוטוטו נכנסים לגיל הבלות בכל מקרה. השארתן עלולה בעתיד לגרום צרות. שבוע לאחר הניתוח כבר הדבקתי מדבקת הורמונים(אסטרוגן) ומאז אני חיה בשלום ושלוה. יתרה מזו, אם היו לי התחלה של סימני מנאופוזה כמו הזעת לילה,עצבנות יתר חרדות, הכל חלף וכנראה שהמדבקה עושה עבודה טובה יותר מאשר השחלות המזדקנות בהצלחה. אם יש שאלות נוספות שאלי ואשמח לענות