דחוף

שלום ד'ר אני כותבת לך כאשר ידי רועדות. לפני 3 חדשים נעלמה לי הוסת, חוץ ממעט גלי חום לא היו בעיות. הלכתי לרפלקסולוגית במסגרת טיפולים שאני עושה והיא ייעצה לי לגשת לרופא נשים כי היא רואה מיומה קטנה (שרירן) אמנם בבדיקה וגנלית נימצא שרירן לא גדול (יכל להיות שיש לי אותו כבר שנים) אבל מה שהדאיג אותי מאוד היה עובי הרירי שהוא 2 ס'מ . הרופא רצה לקחת דגימה למעבדה, אך מכיוון שאני ילדתי בקיסרי 3 ילדים מצב הרחם שלי סגור כמו של נערה, לכן נישלחתי לבית החולים לבדיקה עם הרדמה מקומית. בעלי חשש ולקח אותי לרופא פרטי. הרופא זימן אותי לבדיקה בבית החולים, ואכן שם התבצעה הבדיקה. לפי דברי הרופא ישנו 2 אפשרויות 1 יכול להיות בגלל שהווסת לא חזרה למקומה אזי הדפנות עבות וזה שפיר. 2 במדה ולא, יתכן וזו מחלה לא טובה לדבריו. את התוצאו אקבל רק בעוד שבועיים שלושה, עד אז אני חוששת שאני אתמוטט, כבר עכשיו אני לא מתפקדת , לא שותה ולא אוכלת. הרגליים רועדות וכואבות. נכון שהרופא אינו יכול לדעת דבר עד לבדיקה, אבל אני מאמינה שרופאים וותיקים ניתקלו הדברים כאלה ועל סמך מה שהם רואים הם יודעים מה יש בידיהם. האם הרופא היה אומר לי מה יש לי באם הוא ראה משהו לא טוב? באם זו מחלה לא טובה, כורתים מהר את הרחם? האם יש טיפולים לכך במצבים שונים מבלי לכרות? האם מחלת סרטן ברחם יכולה להיתפשט מעבר לרחם (לכלל הגוף)? ומה אני עושה עד לתוצאות הבדיקות?, לא רוצה שבני הבית יסבלו ממצב הרוח שלי אבל לא יכולה להשתלט על כך. אנ רק ביום הראשון וכבר לא רוצה להפגש עם בני אדם, ואין לי חשק לעשות כלום. אני מלמדת אומנות וזה פוגע בתפקוד שלי המתח והלחץ יהרגו אותי עוד לפני שאקבל תוצאות. אנא, עזור לי גם אם זה ניראה לא טוב, שאכין את עצמי לבאות. מצפה לתשובה מהירה. תודה

תודה לך על תשובתך, אכן גם הרופא שלי אמר שאין מקום לדאגת יתר יום טוב