הסיפור הקצת ארוך שלי עם מיומות

שלום, אני בת 34.5 לפני כשנה התגלתה לי מיומה גדולה מאוד של 15 סמ. מיומה זו ידועה לי משנים, אך התייצבה לקראת סוף שנות העשרים שלי על 8 סמ ולא הציקה. הגדילה שלה היתה מהירה - תוך שנה הכפילה את עצמה. לאחר שלושה חודשים טיפול בדקפופטיל והקטנת המיומה ל-13 סמ, נותחתי בפתיחת בטן, ונכרתו 2 מיומות של 6 סמ ושלישית של 2 סמ, שפירות, תוך חדירה לחלל הרחם. ארבעה חודשים לאחר מכן, בבדיקה שגרתית, התגלתה מיומה של 7 סמ עם גלישה קלה לתוך חלל הרחם. הרופאים טוענים שלא יכול להיות שלא נראתה במהלך הניתוח, אך מצד שני שלא מתקבל על הדעת שמיומה תגדל במהירות כזו (היא שפירה עברתי בדיקת mri ומאז שהתגלתה (4 חודשים) היא יציבה) ההמלצה היא לא לעבור ניתוח נוסף, אלא לנסות להרות במהירות. העניין הוא שהגוף שלי עוד לא ממש התאושש מהניתוח, כך שהביוץ עדיין חלש או לא מספיק, וקבלת הורמונים יכולה להשפיע על גדילת המיומה. אנחנו רוצים ילדים ומודאגים מאוד! האם נתקלת במקרה קיצוני כזה בעבר? אשה צעירה עם מיומה כה גדולה? האם מיומה חדשה אכן יכולה לגדול במהירות כזאת? האם זה הדקפופטיל שגרם לגדילה המהירה של המיומה לאחר הניתוח? או שאולי "שכחו" באמת משהו בניתוח? מה הסיכויים להרות עם המיומה החדשה (?) של 7 סמ? מה דעתך על טיפולים הורמונלים במקרה כזה, או על הפרייה חוץ גופית, ואם חס וחלילה אזדקק לניתוח נוסף, מה הסיכויים שהפוריות שלי תישמר? סליחה על ההודעה הארוכה ויום טוב

תודה רבה לך על תשובתך המהירה. לפי המידע שקיבלתי, המיומה הנוכחית גולשת לחלל ומעוותת אותו, אך לעת עתה כן מאפשרת כניסה להריון. כמו כן, הדרך היחידה להוצאתה ולשמירה על פוריותי היא באמצעות ניתוח לפתיחת בטן. בכל אופן, אנו מנסים כבר ארבעה חודשים להכנס להריון, ואני יכולה להבין שעד שלא תעבור תקופת זמן משמעותית שבמהלכה לא נצליח להרות- ניתוח לא רלוונטי. אני מסכימה שצריך לחשוב על מה שרלוונטי לעכשיו, אבל מתוך סקרנות וגם פחד, רציתי לשאול בכל זאת אם נתקלת במקרה של מיומה גדולה (15 סמ) אצל אישה צעירה, וגדילה של מיומה נוספת (7 סמ) כמה חודשים לאחר הסרת הראשונה. תודה מקרב לב ויום טוב