האונקולוגית שלנו אומרת שזה הסוף

אבא חולה nsclc stage 4 עם פיזור לעצמות. לא מגיב טוב לטיפול והגיע למצב של רזון מאד מאד קיצוני. היא קוראת לזה קכקסיה ואומרת שהגיע הזמן להספיק עם הטיפולים ולעבור להוספיס ביתי. האם יש דרך לטפל ברזון הזה? כואב להרים ידיים, בסוף הוא לא ימות מהסרטן אלא מהקכקסיה. מה יכול לעזור לנו? איך אנחנו יכולים עוד לעזור לאבא להיות איתנו עוד קצת, לעלות קצת במשקל שיחזור לו קצת הצבע ללחיים, למה הוא אמור לסיים את חייו במצב הזה של רזון קיצוני וסיעודי? עד לפני שהתחיל עם האלימטה הזאת הוא היה בסדר, הלך, צחק, אכל אמנם לא הרבה אבל אכל קצת. היום הוא זרוק במיטה לא יכול לעשות כלום, דופק גבוה 120 במנוחה כל הזמן. אנחנו שבורים, מה אפשר לעשות כדי שיתן חיוך?