השפעת אינסולין על האשלגן בדם

שלום אני סוכרתי סוג 1, A1C כ 5.2 - מאוזן היטב במשאבה, בכ17 יח' אינסולין ליממה בלבד. וזאת על אף שאני צורך יחסית הרבה פחמימות (כ350-400 ג' ליום). בשנים האחרונות האשלגן בדם ירד מתחת ל3.5, והנפרולוג הציע הסבר, שאפילו שאני משתמש במעט מאוד אינסולין, אך הA1C הנמוך מוכיח שאני צורך מדי הרבה אינסולין ביחס לדרוש לגופי, והאינסולין העודף מחדיר את האשלגן לתאים. אבקש להבין. 1. הרי בכל סוכרתי סוג 1 שלוקח אינסולין, האינסולין מחדיר את האשלגן לתאים (כתבתי סוכרתי, אך זה נכון בכל אדם, שהרי לכל אדם יש אינסולין כמובן). אלא שלאחר שהאינסולין מחדיר את האשלגן לתאים, התאים ודאי מחזירים אותו לדם לפי הצורך, לשמירת רמה נכונה. וממילא גם אם יש לי עודף אינסולין כדברי הנפרולוג, למה האשלגן ירד לי בדם - איך התאים לא החזירוהו לדם כשהרמה ירדה? 2. גם אם נתעלם משאלה 1 (נניח לדוגמה שהתשובה היא שכשיש מדי הרבה אינסולין, התאים כבר לא יכולים להחזיר כ"כ הרבה אשלגן לדם), דבר נוסף לא ברור פה. קראתי שהשפעת האינסולין על החדרת האשלגן לתאים לא מושפעת מתנגודת לאינסולין לגבי גלוקוז. וכלומר לדוגמה, שסוכרתי סוג 1 שפיתח ב1/1/13 תנגודת לאינסולין, וממילא דרוש לו מאז יותר אינסולין להחדרת הפחמימות, אך לגבי האשלגן לא דרוש לו מאז יותר אינסולין להחדרת האשלגן לתאים מאשר לפני 1/1/13. וממילא לא הבנתי, הרי בתנגודת לאינסולין לפעמים דרוש פי כמה אינסולין מהכמות המקורית. ואם כן, ברגע שסוכרתי עם תנגודת יקבל כ"כ הרבה יותר אינסולין עבור הפחמימות, הרי תרד לו רמת האשלגן? 3. והשאלה הנ"ל נשאלת גם בסוכרתי ללא תנגודת: מה קורה אם הוא אוכל הרבה פחמימות, שאז הוא מקבל לצורך כך הרבה אינסולין. איך אז לא יורדת רמת האשלגן בדם? תודה מאוד!